< גלגל"צ הרימו לקראת חנוכה והשירותרום, (שאין לי כוונות לומר מילה בעניינו כרגע), פרוייקט חידוש של שירי להקות צבאיות. במסגרת הפרוייקט הזה, מבצעת יהודית רביץ את "החיים היפים" של ירון לונדון ויאיר רוזנבלום, שנכתב אי שם בשנות השישים.

זהו שיר של נהנתנות בורגנית שקטה ומבוסמת עונג, מעצמה ומסביבתה, שמלכתחילה קשה לי להבין איך יכול היה להכתב בתקופה של לפני מלחמת ששת הימים, ובתוך השיר שורה או שתיים שמקפיצות אותי בכל פעם שאני שומעת אותן (ובגלגל"צ זה אומר פעם בשעה בערך...):

"...נותרו עוד קצת חובות אבל חובות הם רק חובות ואיש עוד לא נזרק בגלל משכנתא לרחובות...", כותב לונדון ומביע בזה סוג של שאננות בטוחה שהתקיימה, מסתבר, אי פעם במדינה הזאת, שהיום חיים בה אלפי אנשים ברחוב ומשפחות מוצאות עצמן נזרקות מביתן חדשות לבקרים, בעבור חובות, פעוטים או לא פעוטים, שתפחו והתעבו ומנגנוני גבייה קפיטליסטים, ששכחו כבר מזמן, כי בשורה התחתונה של פעולות החשבונאות המסובכות שלהם, יש בני אדם ולא מספרים. בשנים האחרונות התרגלנו כל כך למצב הזה, של מחוסרי בית שאינם בהכרח מסוממים ואלכוהוליסטים ללא יכולת לדאוג לעצמם.

ועידת העסקים - ומולה ועידת העשוקים, שהתקיימה מחוץ לכתלי מלון הפאר שאירח את הראשונה, תושבי כיכר הלחם, שפונו מכיכר המדינה, עברו במחאה לחנות מול שערי משרדי הממשלה בירושלים ועכשיו מדובר שוב בפינויים, אנחנו הופכים קהים ויותר מזה - אנחנו שוכחים, שפעם, רק לפני עשרים שנה, לא היה פה דבר כזה. שוכחים שבשנות השישים יכול היה מישהו לכתוב, בשיא השאננות, ש"חובות הם רק חובות", כי במציאות שלנו, משפטים כמו של אריה שמבדוי, מהכתבה בווי-נט, הם לחם חוקנו:

"...אני עובד כל הזמן, אבל זה לא מספיק. מה שאוכל אותי זה כל הנושים ועורכי הדין שתובעים אותי. בגלל החתימה הזאת אני נחשב כאילו אני חייב מיליון שקלים. מה לעשות, על טעויות משלמים."

ולסיום, הרי לנו מילות השיר המלא והאופטימי ההוא, שהיום נשמע כמו טמטום על סף האבדון:

החיים היפים \ ירון לונדון

אישה אחת לאה ושתי עיניה עייפות

פילגש די מלאה אבל רגליה די יפות

וילד בן ארבע וילדה בת שנה

מכונית משומשת מיד ראשונה

החיים, החיים היפים

כל בוקר על הסף נושקים במצח לאישה

פרחים כל יום שישי לציפורניים היא רגישה

ובכל יום הולדת ואבוי אם אשכח

הוא לגן החיות את השניים ייקח

החיים, החיים היפים

משכורת די טובה עם סיכויים להתפתחות

חשבון קטן בבנק שרק שוב לא יהיה פיחות

מפעם לפעם ישיבות לוחצות

מחייבות היעדרות עד שלוש בחצות

החיים, החיים היפים

נותרו עוד קצת חובות אבל חובות הם רק חובות

ואיש עוד לא נזרק בגלל משכנתא לרחובות

מפעם לפעם מכניסים עוד ריהוט

המצפון די שקט העיקר הבריאות

החיים, החיים היפים

ביטוח תאונות לכל מקרה אי נעימות

שיעור בהשכמה אך אין עוד כל חשש למות

לוקח גלולה בלילה וישן

יעלה במשקל אם יפסיק לעשן

החיים היפים לפעמים מעייפים

החיים, החיים היפים.

חגשמייח!