הסיפור הזה של רמדיה מתחיל לעלות לי על העצבים.

לא שלמישהו איכפת בכלל אם רמדיה עולה לי על העצבים או לא, אבל פה זה המקום שלי ולכן אני אצעק - פשוט כי אפשר.

קודם החולירות האלה זורקים, בשיא הבהמיות הישראלית, את כל האשמה על החברה הגרמנית שמייד קיבלה על עצמה את האחריות בלי שום ניסיון להתחמק, אחר כך הם מסתובבים ומזילים דמעות תנין מפלסטיק על מר גורלם של הפעוטות שנפגעו, בואו לא נשכח, כתוצאה מהרשלנות הפושעת לגמרי שלהם, תוך כדי הם ממשיכים לנסות להתנער מכל בדל של אחריות למעשיהם ובשבועיים האחרונים, שיא השיאים: מצד אחד הם מציעים פיצוי בסכום המגוחך להפליא, של 2000 שקלים לכל משפחה שתוכיח שנפגעה או שהיתה לה סיבה לחשוש שנפגעה, מהמוצר הפגום של רמדיה (שני מיליון שקלים הוא הסך הכל של דמי הפיצוי המוצעים), ומצד שני מתברר חשד לתשלום דמי שתיקה בסך עשרות מיליוני שקלים, לעובדים שיכלו להפליל את בעלי הבית בחקירה המתנהלת נגדם.

אנחנו כבר רגילים לשחיתות. שחיתות ממשלתית, שחיתות מנהלית, שחיתות חברתית, שחיתות אישית.

רפובליקת הבננות המזרח תיכונית שלנו, חיה ונושמת שחיתות עם כל פעימה של ליבה המסואב, אבל חיי תינוקות. חיי אדם שעוד לא זכה לחיות עשירית מפרק הזמן הקצוב לו עלי אדמות, חיים כאלה הם משהו שאפילו האדם המושחת ביותר, יהסס למולו ולבו ייכמר ברחמים.

איך אפשר לשחק בחיי פעוטות שעוד לא השלימו שנה אחת של קיום בעולם האכזר הזה? איך אפשר להיות עד כדי כך מושחת, שהכסף והכוח, יהיו חשובים יותר מחיי אדם? וכבר כתב לפני איש דגול אחד, ש"נקמת דם ילד קטן, עוד לא ברא השטן" והגיהנום, מקום קטן הוא, כך אומר אחד שיקר לי מאד, אבל מקום לכל החוטאים יש בו. לכוווווווולם. אמן.

עדכון מאוחר (19.01):

מסתבר שסכום הפיצוי הכולל למשפחות שנפגעו מהפרשה עומד על כ 7.25 מיליון ש"ח. מסתבר גם, שחברת רמדיה עושה הבדלה בין גילאי התינוקות שצרכו את המוצר הפגום והיו בסיכון ממנו.

באותה הזדמנות, מסתבר שגם היועץ המשפטי לממשלה לא ממש מתלהב מסכומי הפיצוי המגוחכים (500 שקל לילד שהיה בן שנה ומעלה ביום פרסום הפרשה ו-1300 שקלים, לילדים שהיו מתחת לגיל שנה ביום הפרסום). משום מה, קבעה רמדיה את יום פרסום הפרשה כתאריך קובע לצורך פיצוי ולא את תאריך תחילת הייצור של המוצרים הפגומים. לא רק אבסורדי אלא גם אומר דרשני. 

את המסמכים המפרטים זכאות לפיצויים ואת תנאי הוכחת הזכאות, אפשר להוריד מאתר רמדיה בקישור הזה ועכשיו, הרבה יותר מקודם, העניין כולו נשמע לי דפוק ומסריח ואם לא יכריחו את החארות לשלם כראוי, גם בכסף וגם בחירותם האישית, בעבור מעשיהם, כנראה שהמסקנה תהיה שגם מערכת המשפט שלנו, שהיא אולי הגוף האחרון שאפשר לייחס לו מידה מסויימת של נקיון כפיים וטוהר מידות, חדלה מלשרת את אזרחי מדינת ישראל וסופחה סופית, אל כוחות הרשע של בעלי ההון.

ואחר כך אנחנו מתפלאים ששולחים אותם להתפוצץ בעזה...