עוד צעד ועוד אחד והיועץ המשפטי לממשלה, שבתחילת דרכו נדמה היה שהוא רכיכה חסרת עמוד שדרה, מוכיח שיש לו דעות מוצקות לגבי איך צריכה המדינה הזאת להראות, ועקב בצד אגודל, הוא מרחיק אותנו מההוויה הגזענית הממוסדת שלנו, כישות מדינית.

פסיקותיו בנושא קרקעות הקרן הקיימת ועכשיו בנושא נכסי נפקדים במזרח ירושלים, הן פסיעות ראשונות על הדרך לקראת יצירת דרך חשיבה חדשה, שלא תראה באחר אוייב אלא שותף שווה זכויות ובכך, אולי, הלוואי, נצליח יום אחד לשרש את השנאה העמוקה ששוררת פה בין יהודים לערבים, גם כשאלה ואלה הם אזרחי אותה מדינה.

כי אני, באופן אישי, חוששת יותר מהיותי אזרחית מועדפת במדינה גזענית ומפלה, מהיותי אזרחית שוות זכויות, במדינה דו לאומית שמלוא הוויתה אינה בהכרח יהודית בלבד.