שם ידעתי חמדה שלא היתה כמוה,
והזמן ההוא היה יום השביעי בשבת
וכל בדי אילנות היו מתעצמים לגבֹה.
והאור הלך מסביב שוטף כנהר לנבֹע
וגלגל העין את גלגל החמה חמד.
אז ידעתי חמדה שלא היתה כמוה.
הזהירו ראשי השיחים והאור לא ידע שבֹע,
ניתך בגלי הנהר ובכל אדוותיו נצת,
אף ראשי היה בעיניו כתפוח זהב לבלֹע
שושני נהר צהובות פערו את פיהן לבלֹע
את אדוות הנהר בחופזן וגבעול השט.
אז ידעתי חמדה שלא היתה כמוה.
ואותו היום היה יום השביעי בשבת
וכל בדי אילנות מתעצמים בתשוקה לגבֹה.
ואז ידעתי חמדה שלא היתה כמוה.
דליה רביקוביץ' 1936-2005