כבר יותר משבוע זה נמשך. לאן שלא מפנים מבט נתקלים בכותרת חדשה מפי שר הביטחון. שאול מופז מככב בעזרת מספר מצומצם של משפטי איום כנגד אסד הבן.

כשקראתי את איומו הראשון, חשבתי (לתומי) שבוודאי יש דברים ששר הביטחון יודע טוב מאיתנו. אחרי הכל הוא המופקד על ביטחוננו.

אחרי הציטוט השני התחלתי לחוש שלא בנוח. מה לעזאזל קורה בסוריה, האם ישנו איום ממשי מצפון שאמור להדיר שינה מעיני?

כדי להוסיף על הבלבול, בא מר ביטחון ושטח את דעתו האישית על הנשיא הסורי. "מנהיג מוזר, בעל התנהגות משונה ביותר", טוען מופז.

טיפטוף נוסף הביא מידע ממשי שלא ניתן להתעלם ממנו - שר הביטחון בונה את דעת הקהל הישראלי למתקפה הבאה.

ערב ליום שישי, התבהרה התמונה: מטוסי האף-16-איי עושים עליה (וגם שמם עוברת - מעתה אימרו מטוסי ה'סופה').

מה הקשר בין האיומים הזורמים לכוון דמשק, בין הכותרות היומיות של מופז המופנות לציבור בישראל, ובין רכישת 102 מטוסים לחיל האוויר החזק ביותר במזה"ת?

ניסוי כלים. זה הקשר.

מי שמשקיע יותר משבעה מיליארד דולר בבנית עוצמה צבאית, צריך גם כר נוח לבדיקת ביצועים. 

וכך אמר מופז בטקס שנערך בטקסס: "רכישה זו לא רק מגבירה את החוסן הצבאי שלנו, אלא גם תורמת למדינה באמצעות שיתוף פעולה תעשייתי משמעותי".

כזה הוא עולמנו הציני בו סוחרי התעשיה האבירית  הם הנותנים את ההוראה מתי ללחוץ על ההדק.

שקדיה.

לדעתי, שקדייתי, את טועה ובגדול.

זתומרת: את מגיעה יפה לנקודה, אבל המסקנה מוטעית מיסודה. מה שמופז עשה בשבועות האחרונים הוא, לרכך את דעת הקהל לקראת הרכישה המטורפת הזאת. בתקופה שהמדינה נאבקת לנשום ואנשים נלחמים על כל שקל, הולך משרד הבטחון ומוציא מיליארדים על מטוסים, כשהמלחמה היחידה בטווח ראיה היא זו שמבית ולא זו שמחוץ.

כמובן שמי אני ומה אני שאשפוט אם צריכים אנחנו או לא, את כלי המשחית, פאר היצירה, האלה. הרי ייתכן שעצם קיומנו תלוי בהם ברגע זה ואנחנו איננו יודעים דבר וחצי דבר, אבל עדיין, שר הבטחון אינו יכול להרשות לעצמו את אובדן הפופולאריות הכרוך במתקפה תקשורתית רבתי על הרכישה המגלומאנית הנ"ל ולכן, הוא מכשיר את הקרקע ואת דעת הקהל בעזרת חירחור ריב ומדון נגד הסורים, בהנחה שהיותם האיום הפעיל היחיד שנשאר מבין אויביה המיידיים והמסורתיים של ישראל בשילוב עם חולשתה הנוכחית המופגנת, יעשו את העבודה.

והאמת, העבודה נעשית מצויין. מה, לא?!

(אגב, סיימת לקרוא כבר את השעמומון של הסכם ז'נבה?)

רוית.