כמו פטריות אחר הגשם, כך מלקטים משרדי הממשלה מרשמי ריפוי אלטרנטבים.

'תוכנית ויסקונסין', שהורידה באופן משמעותי את מספר המובטלים בויסקונסין-ארה"ב, ונועדה לטפל במובטלים כרוניים, היא הבייבי החדש של ביבי. 

אמהות חד הוריות, גרושות ומקבלי מזונות מהביטוח הלאומי - אלו המובטלים (או שמא נדייק ונאמר המובטלות) הכרוניים שנמצאים על כוונת תוכנית ויסקונסין הישראלית.

על פניה זו ניראת תוכנית מצוינת -  תוכנית אישית המותאמת לכל מובטל, עזרה בטיפול בילדים, קורסים מקצועיים, ואפילו טיפולי שיניים...

אז מה רע?

רע שמדינה השרויה במיתון ומשק שאינו מסוגל ליצר מקומות עבודה, מחפים על כך באשליות, רע ששוב מגמישים את השוליים אליהם נדחקו החלשים, רעה ונוראה היא סטיגמת המובטל/ת הכרוני/ת, המשתמט/ת.

"ההמונים צובאים על שערי הביטוח הלאומי ולא על מקומות עבודה", אומר אחד מיזמי התוכנית.

באמת? מעניין למה.

אולי כי למקומות העבודה המדוברים אין מה להציע? אולי כי גם לשכות התעסוקה כבר מזמן אינן מאגר תעסוקתי? אולי כי ויסקונסין אינה ירוחם?

ואולי כי לגוף הנגוע בסרטן לא יועילו שמנים ארומטים וקרמים קוסמטים.