נו שקדיה, רצית פרץ - קיבלת פרץ.

מה עכשיו?

בחירות?

בטח בחירות. אלא מה. בום טראח נפל תותח. פרץ ינהיג, פרץ ינווט, פרץ יכפה על שרי העבודה התפטרות ועל שרון את הקדמת הבחירות ופרץ ינהל לנו את המדינה. איך הוא ינהל אותה? זו כבר שאלה אחרת. כנראה כמו שהוא מנהל את ההסתדרות, לטוב ולרע.

קשה לי שלא לראות קצת אהוד ברק וקצת עמרם מצנע - בהתנהלות הזאת, הבטוחה בעצמה והמתחייבת לצ'קים שאולי לא יוכל לכסות, של פרץ המנהיג הכל יכול והדים לזה מצאתי במעוז הקפיטליזם דה- מארקר: אסף רותם - כותב שם על "אפקט פרץ"  ואהוד רצאבי על המטאטא החדש פרץ.

בקצה השני של הסקאלה, אתר הגדה השמאלית, כותב גדעון ספירו על המקום ממנו מתחיל פרץ את תפקידו החדש, ("עמיר פרץ בא לתפקידו החדש עם גיבנת רצינית של מי שחבר לחיים רמון בהריסת ההסתדרות ולהפיכתה לגוף מדולדל"...), ומנסה לנתח האם יש לו סיכוי כלשהו להגיע לאנשהו עם עמדותיו הפוליטיות והחברתיות הקיצוניות יחסית למפלגת העבודה של היום.

מעניין שדווקא בגלובס לא מצאתי התייחסות רצינית מהימים האחרונים לפרץ - מלבד מאמר חפוז ואמוציונלי של מתי גולן לגבי האנגלית של מנהיג הפועלים משדרות.

אני - באופן אישי, מאד לא מחבבת מטאטאים חדשים שמראים על ההתחלה כמה הם חזקים וגיבורים ושולטים במצב. המומנטום לצידו של פרץ כרגע והוא מנצל אותו, אבל מי שרץ במהירות כזאת ובכוח כזה יתקשה, לעניות דעתי, להחזיק קצב לאורך זמן והפוליטיקה הישראלית הרי בנויה על התשה ולא על פעולה. אני לא יודעת אם פרץ גורר אותנו אל פי תהום כפי שמתריעים נביאי זעם מימין, אבל אני חוששת, שהוא עלול למעוד אל התהום ואנחנו, (השמאל או המדינה כולה, תלוי באיזה שלב זה יקרה) לצדו, פשוט מרוב תשישות.

פרץ מדאיג ומפחיד אותי לא פחות משרון או מביבי. אולי זה אומר עליו טובות. לא יודעת - אבל שקדי, תעשי לי טובה, תחשבי פעמיים לפני שאת שמה את הפתק ההוא בקלפי....