נגיד שבמדינה אי שם במזרח התיכון יתקיימו בעתיד הקרוב בחירות הנקראות דמוקרטיות. נגיד שבמדינה הנ"ל מחליטה קבוצה אינטרסנטית להריץ מנהיג מטעמה. נגיד שזו מדינה בה שולטות 18 משפחות  במשק, ונגיד ש- 50% מהתוצר העסקי של המדינה מגיע ישירות לכיסן.  נגיד שאותן משפחות מצאו את הדרך האידיאלית לשמר את כוחן - מפלגה העונה לכל הדרישות: נוטה לשחיתות, חסרת אידיאולוגיה ומוסר ציבורי, ובראשה מנהיג בעל רקורד... איך נאמר? מפוקפק? ונגיד גם שחלק מאותן משפחות קנו אחוזים נכבדים המאפשרים להן לשלוט בכלי התקשורת, לקבוע עורכים מטעם, להכתיב מדיניות, לשמן כמה כתבים בכירים, ובאמצעותם לשכנע קרוב לחמישה מיליון אזרחים בעלי זכות הצבעה שמה שטוב להן טוב למדינה.

ועל אף המסופר לעיל, חייבים לומר שאפילו הקבוצה הזו, על כל שליטתה, המומה מעוצמת הצלחתה. שאפילו אלה המושכים בחוטי העיתונות ובכבלי התקשורת לא צפו את האדישות בה קיבלו אזרחי המדינה מפלגה שהוצנחה עליהם עוד טרם בחירות, שחצי מחבריה כלל אינם נבחרי ציבור, ואת החצי שכן עדיף להסתיר עד כמה שניתן. וצריך להזכיר שכמה משפחות היו די סקפטיות ולא האמינו שציבור בוגר ואחראי יקנה את הליקוקים של הפרשנים הוותיקים וחדי הלשון (בדרך כלל) למנהיג-הבובה, שעד לפני מספר שבועות אף אחד לא ידע להגות נכון את שמו. ועוד יש להודות שהסקרים זו ההברקה הגדולה מכולן. 40 מנדטים עקביים? מי חשב שכל כך פשוט לשחק במוחם של קרוב לחמישה מיליון איש?

בואו נגיד שאתם באמת חושבים שקדימה היא מפלגה הראויה לקולכם, ושאהוד אולמרט הוא מנהיג מבטן ומלידה. ובואו נגיד שאתם משוכנעים שאין כל קשר בין הפערים המתרחבים בחברה, השחיתות השלטונית והסיאוב המערכתי, ובין חוסנה הדמוקרטי של המדינה. ונגיד שאתם כל כך נאיביים שאתם באמת ובתמים מאמינים שמכירת משאבי המדינה לקבוצת ה-18 תעודד בעקיפין את צמיחתכם האישית, וגם בכם ידבק מעט אבק כוכבים; ויש רגעים שנדמה לכם שמה שצריך זו מנהיג חזק, ושלא נורא לוותר לתקופה מוגבלת על שוויון ודמוקרטיה למען הביטחון, השלום וגידולי החסה בשטחים.

נגיד שתחשבו על זה שוב?