איני פוליטיקאית וכנראה גם לא אהיה. משחקי "שמור לי ואשמור לך", של עסקנים פוליטיים, גורמים לי בחילה. כך קרה שעם הצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלה, תוך התעלמות מתיקים חברתיים ומההבטחות שקדמו לבחירות, הרמתי ידיים.
מספר שיחות היו לי עם איתי, שלא נרתע מעבודה שחורה. בעוד אני צועקת "גנבו לי את הקול", התעקש איתי לשכנע אותי לא להרפות. בסופו של דבר "נפלתי" גם אני למלכודת, והצטרפתי לרשימת הבלוגרים המציקים לחברי הכנסת.
את המכתב על היעדר שר רווחה שלחתי לתשעה-עשר נבחרי העבודה בכנסת.
המכתב וכן תשובות הנבחרים (אם וכאשר), מתפרסם בבלוג "עבודה שחורה", וממתין לתגובותיכם ומכתביכם.
האם זה יעזור? סקפטיות היא שמי השני, ודעתי על נבחרי מפלגת העבודה לא השתנתה. אבל אין ברירה. זה מה שיש לנו בשנים הקרובות, ועם זה ננסה לנצח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
