תוכנית ההתנתקות

כתב: רשף ורגב לוי

אהלן, שמי חזי כ”ץ ואני התפקדתי לליכוד על רקע אידיאולוגי – אח שלי, ביקש ממני לפני שנה לתמוך במועמד של האחים אלפרון בסניף של גבעת שמואל. באופן אישי, אצלי זה אידיאולוגיה לעזור לבני משפחה, אם זה נעשה בסבבה למה לא, וממילא לא אני שילמתי את הדמי מנוי, ומי רוצה להסתבך עם האחים אלפרון, אז מה הסיפור הגדול, מה הקטע, למה לא? באופן עקרוני הקשר שלי עם אח שלי מבוסס על תורת ז'בוטינסקי של קיר הברזל. מי שמתעסק איתי, אח שלי הוא הקיר הברזל שעליו אני מפוצץ לו את האף. בעיקרון הנושאים שמעניינים אותי בפעילות הפוליטית בליכוד הם המצב החברתי, המצב הבטחוני, וכמובן השינוי החשוב של הליברליזציה של המטבע,  והמעבר מחישובי מטבע של יורו מול דולר או ריביות משתנות בבנק ישראל. סתם, את האחרון סתם כתבתי לעשות רושם, אין לי מושג מה זה אומר, אבל שמעתי את זה פעם, והפנמתי.

איך ששמעתי שצריך להחליט אם להחזיר את עזה לערבים נהיתה לי דילמה. ישובים כמו דקלים, ניסנית ואל מועזי מאד מחוברים אצלי לתרבות היהודית. כל זה היה נכון עד שגיליתי שאל מועזי זה מחנה פליטים של ערבים ולא יישוב יהודי. מה שבלבל אותי זה ה"אל", בהתחלה של שם הישוב, שחשבתי שזה קטע דתי של מתנחלים, ומועזי, משום מה נשמע לי מילה יהודית כשרה ששרים במעוז צור בחנוכה. אבל לא, אל תעשו את הטעות שלי, זה מחנה פליטים.

מיד כשאריק הודיע שהוא מעביר את משאל העם, מהעם לליכוד, החלטתי לעשות הכנה כמו שצריך ולדבר עם כל הצדדים שקשורים לסכסוך ולראות אם אפשר להביא אותה בבוררות.

ביום ראשון בבוקר התקשר אלי אפי איתם. שאלתי "עוזר של איזה חבר כנסת אתה?". הוא אמר לי שהוא שר השיכון. היה מביך, אבל זה טעות טבעית סך הכל זה לא שלא ידעתי מי זה עופר שכטר מאקזיט. אפי דיבר הרבה, אבל בסוף הוא התקרב לטלפון ואמר לי בקול מאיים – "מדובר בשאלה עקרונית, אבל כולם צריכים לדעת שמי שמצביע בעד ההתנתקות הוא בוגד". אמרתי לו: "אפי איתם, דבר יפה, יא זבל". הוא שיחק אותה כאילו הוא לא מבין למה עלה לי השמן מנוע לראש אז אמרתי  לו: "דיברת דיבור נגוע - קראת לי בוגד ואשתי פה לידי ואם היא תשמע, חבל עליך. כל מה שאני עושה עם ניקי הרוסיה זה עסק שלי, וכל עוד אשתי לא יודעת זה לא בגידה, כי מה שלא יודעים, לא גורם לך ליצור קשר עם עורך דין של גירושין, ואפי תשמע עיצה אל תתערבב לסמי, כי אחרת סמי יערבב לך את האשכים במיקסר". בקיצור היה קטע לא נעים.

למחרת הזמינו אותי לסיור בשטחים שמחזירים. בא אוטובוס. עלינו. התחלנו לשיר שירי ארץ ישראל הטובה והיפה כמו: "שלושה ירדו למעין, על האופנוע", "אי לה דיר לה דדה", וכמובן "שלושים שנה אני נפח ולא ראיתי כוס מפח" שיר יפה שאני זוכר מהילדות שאף פעם אל הבנתי את הנפח הזה, שלושים שנה אתה נפח, למה במיטה אתה רוצה איבר מין נשי מפח, למה לך להביא את העבודה הביתה? 

המתנחלים סיפרו לנו על הבעיות שלהם. הם אמרו שעל הכביש יורים עליהם בלילה ערבים. הם פנו לצה"ל, הם דיברו עם השב"כ, ועם שרי הממשלה ושם דבר לא עזר. אמרתי להם חבר'ה לא רוצה לבאס אתכם, אבל למה מההתחלה לא פניתם לאחים ג'אסר מאשדוד. אתם יודעים כמה פעמים ירו על חבר'ה מגבעת שמואל בקזינו של אמזלג בדרום, והדרך היחידה לפתור את זה טלפון אחד לאחים. הרב של הישוב לא הבין את הקטע, "מה האחים ג'אסר מאשדוד יכולים לעשות שהרמטכ"ל לא מסוגל לעשות". כל החבר'ה מהמתפקדים שהיו איתי התחילו לצחוק, כולנו נקרענו, אמרתי לו רק דבר אחד יש לי להגיד לך: "האחים ג'אסר הם היו הראשונים להביא את הרעיון של האשכים במיקסר. תשאל את פיטוסי בפנימית ד' בברזילי".

ואז קמה אישה אחת ואמרה – מה הסיכוי שאם נעשה את ההתנתקות הזאת יהיה שלום? אמרתי לה אחד לשמונה. היא אמרה לי מאיפה אתה יודע? אמרתי לה זה הליין בבנק של רוזנשטיין, אחד לשמונה יש שלום. את רוצה להריץ הימור דרכי, או שאת רוצה מספר להתקשר?

יומיים אחר כך לקחו אותנו מהמרכז נגד התנתקות לדיון מדיני חשוב בנושא. הדיון נערך בג'קוזי של מלון סיטי טאור ברמת גן, וכדי שנוכל לראות את כל ההיבטים של הסוגיה המדינית, קיבלנו פרחים, בונבניירה, ושלושים ושתיים תלושים לקניית ציוד מדיני בפורפורמריה של הסופר פארם. בצהרים אחרי ארוחת השף המדיני של המלון שמענו הרצאות של הפוליטיקאים.  אם תשאלו אותי אין הרבה פוליטיקאים שאני מעריך . חוץ מגונן שגב. זה גבר עם ביצים. שמעתי מחבר שהיה במעצר, שכשהביאו אותו אמר לו השוטר: "איך אתה שהיית שר בישראל מבריח סמים?" שגב הסתכל עליהם מופתע ואמר: וואללה הייתי שר? הייתי בטוח שזה חלק מההזיות של ה M&M. בעיקרון פוליטיקאים הם מושחתים בלי הכישרון. הם גנבים בלי דמיון ואת אלה אני לא מעריך. למרות זאת אחרי כל הנאומים, הבונבוניירות והמסג' השבדי בעירום מלא, אמרתי למארגנים שאני מתנגד להתנתקות, ומאיפה אפשר לקבל עוד מהקרם ברולה?

אבל אז כשחזרתי הביתה בא משהו בחדשות וערער את התמיכה שלי במתנחלים. מדובר כמובן בהצהרה של מדינאי בכיר, שבמשך זמן רב לא הצליח להחליט והודיע על תמיכה באריק שרון. אני מתכוון כמובן לאבי נמני. סך הכל מדובר במישהו ששנים הוביל את הקישור של הנבחרת, ולא יכול להיות שמישהו שיודע לתת בעיטת בננה לארבעים מטר, יטעה בעניין כל כך חשוב. לאיש יש ניסיון בטחוני רב שנים, והוא ידע לעשות עבודת הגנה מול טובי החלוצים באירופה.

אבל מה ששכנע אותי לגמרי היה הקטע המלוכלך שעשה לי אפי איתם. אני חוזר הביתה ואשתי בסלון בוכה וצועקת – "בוגד!! בוגד!! יודעת עליך ועל הרוסיה, יודעת הכל!!!" אמרתי לה עכשיו אני חוזר מההתנחלויות בעזה. אבל היא מכירה אותי ולא האמינה. היא אמרה לי תיכף תגיד לי שאתה עושה גם מילואים? כולם יודעים שהלכת לקב"ן ואמרת לו שאתה תרנגול הודו. בקטע הזה האישה צודקת, אין מה להגיד. אבל אני לא סולח לאפי איתם ומפה מעל דפי העיתון אני אומר לך – מר איתם - צפה פגיעה. יום אחד תקבל ביקור של אחד מהאחים ג'אסר מאשדוד. מילה של סמי.

שלכם חזי כ”ץ, מתפקד ליכוד, חוג מעריצי שלומי עוז

------------------------------------------------------------- 

והמציאות לפעמים עולה על כל סטירה