את הפוסט שיובא כאן כתבה נערה בת 13.

אני מודה שאני ממעטת לקרוא בלוגים של בני נוער, אבל אותה נערה השאירה כאן מספר תגובות בימים האחרונים, אז נכנסתי להציץ בעולמה. מצאתי עולם אכזרי, שונא, אטום, מבולבל ומפחיד.

ש-ו-א-ת  נ-מ-ל-י-ם!!!
היום דיברתי עם שני באייסי,והיא פתחה בלוג(ראו קישור ברשימת כבוד),קיצר..היא התחילה לדבר על לשרוף נמלים,אז שאלתי אם בא לה ללכת לשרוף נמלים,היא אמרה שסבבה,לקח לה שלושת רבע שעה להתארגן..ואז הלכתי לקנות מצית(מה לעשות?אין זכוכית מגדלת!וגפרורים מפחידים אותי..) וחיפשנו קן של נמלים,מצאנו אחד מפוצץ בנמלים(ועוד גדולות!הכי כיפ!)וכל פעם האש עלתה ושרפה לי ת'יד,אז לקחנו עיתון ושרפנו אותו ושמנו אותו על הקן..זה היה מצחיק!!חלק התפוצצו וחלק נמסו ואיזה אחת התקפלה(לא הבנתי עדיין מה הולך שם..)אחר כך הלכנו משם כי לא רצינו שיראו אותנו..אני חושבת לעשות את זה עוד כמה פעמים...
גם התחלתי להסתובב יותר עם שני,היא מצחיקה אותי!והיא נחמדה..
הלכתי לשיעור גיטרה,והייתי ממש גרועה..כי כמעט ולא התאמנתי השבוע,הייתי יותר מדי עסוקה,ואני מתחילה להתמכר למחשב....
ואגב,אל תגידו לי שאני אכזרית שאני שורפת נמלים..כי זה ממש כיפ,וגם ככה הם לא היו מספיקות לעשות כלום בחיים שלהן!
והגעתי למסקנה שאני אוהבת לשרוף דברים..בעיקר דברים חיים כמו נמלים,אבל רק נמלים,כי זה היצור החי היחיד שאין לי בעיה לשרוף...!
חשבתי גם להציף את הקן שלהן ולחשמל אותן,אבל זה יותר מדי מסובך..
אם למישהו יש רעיון..אז בבקשה..

תחושת הבחילה שאחזה בי כשקראתי את הפוסט התחלפה באימה כשהגעתי לתגובות, בהן מכנה עצמה אותה נערה (בגאווה) "היטלר של הנמלים", ואף טורחת להסביר את ההבדלים ה"עמוקים" שבין רצח לשריפה, ובין ערך (ואורך) חיי אדם לחיי נמלה.

הרבה שאלות מעלה הפוסט. שאלות על ילדים שחיים בצל מוות יומיומי, שאלות על חינוך ומערכת החינוך בישראל, שאלות על חברה שמפרידה בין אדם לאדם ובין דם לדם.

ומעל השאלות מרחפת עוד מחשבה מטרידה: "סופר גוגו" אומנם נערה צעירה, אך בנות גילה נחשבות בוגרות מספיק כדי לשמש ביבי-סיטר ולהשגיח על אחים צעירים...

* מעניין אותי מאוד לשמוע מה דעתם של אנשים צעירים (ונבונים) כמו פיטר ואחרים.