אולמרט הודיע על מינויו של הפרופסור דניאל פרידמן לשר המשפטים.

סוף סוף יהיה בכנסת שר - שאינו פוליטיקאי ואפילו אינו חבר כנסת. הוא פשוט איש מקצוע המתאים לתפקידו. לפחות בהגדרה.

לצד שביעות הרצון שלי מההחלטה הזאת, קשה לי להמנע מתהיה, אילו מטרות משרת המינוי הזה. (והייתי תוהה לגביהן בכל מקרה ולרגל כל מינוי, אבל הפעם יש כאן הליכה כנגד הזרם ובניגוד למובן מאליו, מה שגורם לי לתהוהת אפילו יותר).

אולמרט אינו מהפכן. הוא איש זהיר ושקול, אולי קצת עצבני וחסר סבלנות, אבל הוא אינו פועל על סמך אימפולסים או תחושות בטן. לכל צעד שלו יש ריח של מהלך מחושב ואפילו במהלך מלחמת לבנון (השניה), תהיתי אילו מניעים דוחפים אותו למקום אליו הוא הולך.

מינויו של פרופ' פרידמן, הוא צעד נכון מידי וטוב מכדי שיהיה אמיתי, כשמדובר בממשלת האינטרסים של אולמרט. אני רחוקה מלהיות פרשנית פוליטית או מדינית ועוד יותר רחוקה מלראות את התמונה הכוללת העומדת מול עיני רה"מ כשהוא מחליט על מינוי כזה, אבל אני תוהה:

האם יש כאן סוג של הצהרה כנגד דרכו של בית המשפט העליון ומורשת ברק השולחת בו שורשים תחת ניצוחה של דורית בייניש? (פרידמן לא היה מאוהבי האקטיביזם של אהרון ברק בזמנו).

והאם יש כאן גם אמירה לגבי ציפיותיו העתידיות של אולמרט ממערכת המשפט, כשיבוא יומו לעמוד מולה, לאור אי האהדה שגילה פרידמן כלפי פסק הדין בעניין חיים רמון?

והאם - וזה האם מעניין מאד - זו היא תשובתו הניצחת של אולמרט למחטף המינוי שעשה פרץ עם ראלב מג'אדלה? (בבחינת: אתה עושה מינוי מוכתם ומלוכלך - ואני מראה לך איך עושים את הדברים נקי ונכון וחף מאינטרסים. עכשיו שיבחר עם ישראל מי מאיתנו חושב עליו ומי רק על עצמו...)

ובקיצור: האם אני אמורה עכשיו להאמין שאולמרט אכן טוב ליהודים, או שמחר בבוקר אגלה ששוב עבדו עלי ומכרו לי לוקשים באיצטלה של מוצר יוקרה.....

הכירו את שר המשפטים הבא שלכם: פרופ' דניאל פרידמן.

צילום: מיכל ראשון בן-עמי (Ynet)