תחשבו על זה – שביתת המורים נמשכת ונמשכת כי יש מי שרוצה שהשביתה תימשך. פשוט, נכון? יש מי שהשביתה משרתת אותו. בעצם סביר להניח שיש הרבה יותר מאחד שבוחשים ומערבבים. אינטרסים כלכליים, שיקולים פוליטיים, יד רוחצת יד, הון, תקשורת ושלטון – את הכל תמצאו באי-מאמצי הנהגת המדינה לסיים את השביתה הזו שעולה לנו בעתיד המדינה – עלות יקרה בהרבה מכסף, זהב ונדל"ן.
עכשיו קחו שני צעדים אחורה ותחשבו איך יכול להיות שמערכת החינוך הולכת ומתדרדרת ומעמד המורים הולך ונשחק, ובכל זאת לא נמצאו מאז 95' מנהיגים שרואים בעתיד החינוך בעיה לאומית שיש לטפל בה ועכשיו!? עזבו אתכם ממנהיגים. מנהיג? אחד? אז נכון שמנהיגינו בעשור האחרון נרפים, אטומים ומטופשים, אבל מה אם הנרפות והרדידות המטופשת הן רק כיסוי נוח? לא, לא כסת"ח, אלא כיסוי מלשון הסוואה - הסוואה שבחסותה כבר מתוכנן המהלך הבא: הפרטת מערכת החינוך. נשמע לכם מרחיק לכת? ומה איתכם? האם אתם לא מתחילים להרהר באפשרות שמערכת חינוך מופרטת תהיה שמרטף יעיל יותר לילדיכם? האם יכול להיות שאתם חושבים בדיוק את מה שה"מוסווים", אלה שהמשך השביתה משרת את יעדיהם, רוצים שתחשבו?
בואו ניקח את יולי תמיר, לדוגמה. תמיר ללא ספק חסרה את עמוד השדרה הנחוץ לשרה הממלאת תפקיד בעת משבר. ובכל זאת, תמיר בוודאי אינה פחות מוכשרת, חכמה או משכילה מלימור לבנת, קודמתה. רק שללבנת היה גב מפלגתי. וזה עושה את ההבדל. לו הייתה תמיר זוכה לגיבוי ותמיכה מחברי סיעתה, היא הייתה אפילו יכולה לשפר במעט את מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה. אבל לתמיר אין גב. בוודאי לא מאז "קנה" אהוד ברק את תפקיד היו"ר. מה שיש לתמיר בשפע זהו רחש של שמועות על ח"כים ושרים שמועמדים להחליפה. האם יתכן שיש שרים וח"כים מהעבודה (ואולי גם היו"ר), שלא טובת המדינה עומדת נגד עיניהם, ושמשבר החינוך הנוכחי משרת אותם מצוין?
ובואו ניתן גם הצצה על התקשורת. רן ליאור – כתב החינוך של ערוץ 10 ובלוגר צעיר, מסקר את שביתת המורים. אם ציפיתם מכתבנו לענייני חינוך להבין בחינוך, טעיתם. כתב לענייני חינוך, מסתבר, צריך להבין בתקשורת-המונים. או שמא נאמר תשקורת-המונים? ואת זה מבין ליאור היטב, לשמחת הנהגת המדינה ולרווחת זכייני הערוץ. ליאור משתלח במורים וביו"ר ארגון המורים באופן כה חד צדדי, שלא ניתן אלא לתהות כמה קשה היה לבחור בבית הספר. באחת ממהדורות החדשות בשבוע שעבר, למשל, כינה ליאור את המורים "פרובוקאטורים", וכל זה משום שאלה העזו להקים קול צעקה באמצע נאומו של אולמרט, שמתעקש לא להתערב במשבר המתמשך ובמשא ומתן. אז אולי צדקו נענע-10 שנתנו לרן ליאור במה נוספת בה יוכל להכפיל את כוח שולחיו, והשפיע קצת יותר על דעת ציבור ההורים המרוטים? אחרי הכל, מה שמשרת את ההנהגה משרת את התקשורת ולהיפך. לא?
זה כבר הפך ריטואל קבוע - אחת למספר שנים מנסה קבוצה ממערכת החינוך וההשכלה הגבוהה להרים את ראשה, ומושתקת ב"ליטוף" נבוט. פעם אלה המרצים, פעם הסטודנטים, פעם מורי ארגון המורים ופעם חברי הסתדרות המורים. אבל אל דאגה. מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה על סף מיתה. עוד מכה, עוד שתיים. תיכף גם הפרק הזה נגמר.