מי ראה אתמול נולד לרקוד – שירים את היד!
כן כן, אני יודעת. זה בלוג העוסק בעניינים שברומו של עולם אבל נשבעת, יש לי אחד כזה בפואנטה. בחיי!!1!!!
אם כן, מי שצפה אתמול בנולד לרקוד, בערוץ 2, בוודאי שם לב לסיטואציה המשונה משהו של הבחורה שבאה להבחן השנה, אחרי שנפלה במיונים לתוכנית בשנה שעברה. מכיוון שבשנה שעברה נאמר לה שרק כחוט השערה היה בינה לבין קבלה לנבחרת המפזזת, היא עשתה מעשה והלכה לקחת שיעורים בריקוד אצל אחד מטובי הרקדנים בארץ, במטרה להבחן השנה שוב ולעבור את המיונים אל תוך חיבוק הדוב של הפריים טיים הישראלי.
ההשקעה, כך נראה, השתלמה לה והשופטים הקשוחים העבירו אותה לשלב המיונים הבא ואפילו החמיאו לה על ההתקדמות ועל השואו שנתנה. היא אמנם לא נראתה טוב כמו האחרים שהתקבלו בתכנית של אתמול אבל היי – צריך לתת צ'אנס לכל מיני סוגים של כשרונות. לא?!
ובכן, לא לגמרי בטוח, כי כשחושבים על כך שהמורה אצלו לקחה שיעורים במשך השנה האחרונה הוא אחד השופטים בפאנל (עידו תדמור), ובעיקר זה שנחשב לרחום ולמפרגן שביניהם, התמונה מתחילה להראות קצת אחרת. ולא תגידו שתדמור הסתיר את העובדה מחבריו לפאנל או מהצופים. הוא הצהיר בריש גלי, שהנערה למדה אצלו בשנה האחרונה ועד כמה הוא מעריך את התקדמותה ואת יכולותיה.
לפניה ואחריה עלו לבמה עוד שניים, שהיכרותם עם השופטים לא נוצרה אתמול, כך נדמה: אחד הוא בנה של המורה המיתולוגית לספורט של צביקה הדר, שהיתה גם חברת נעורים של השופט דוד דביר. הבחור רקד יפה ועלה לשלב הבא. ובחור אתיופי מוכשר שגם לו, כך מסתבר, היכרות ארוכת שנים עם השופט דוד דביר, שלא חסך ממנו שאלות נוקבות ומחמאות מסוייגות.
עכשיו למה אני בכלל מעסיקה אתכם בקטנות המטופשות האלה של תכנית ריאליטי מצ'עממת מערוץ 2? הרי כולנו יודעים שהפקות היוקרה הענקיות האלה אינן חפות מאינטרסים ומניצול מסחרי של משתתפיהן לטובת אינטרסים כלכליים גרידא, של מפיקי התכנית.
או! שאלה טובה!
הסיבה שלי לעיסוק הקטנוני בקטנות הנ"ל היא הנורמה.
אני לא יודעת לכמה מצופי התכנית אתמול צרמו הקטעים שתיארתי למעלה וכמה מהם פשוט חייכו בהנאה למראה הסיפורים האנושיים המרתקים שנגלו לעיניהם והתחממו לאור הגילוי שפנינה (או איך שקוראים לה) מבאר שבע היתה גם מורה של צביקה וגם חברה של דוד.
ואני לא יודעת כמה מבין הצופים הריחו את צחנת השחיתות שעלתה מקבלתה של בחורה שאשכרה שילמה לעידו תדמור, בעד קבלתה לעונה הנוכחית של נולד לרקוד ויותר מזה, אני לא יודעת כמה מצופי התוכנית ידעו \ רצו \ היו מסוגלים בכלל, לעשות את ההקשר בין מה שראו לנגד עיניהם אתמול, למה שדובר בו חצי שעה קודם לכן, במהדורת החדשות המרכזית, כששאלת העמדתו לדין של ראש הממשלה באשמת שחיתות והטיית מכרז הועלתה לדיון וכשעוד שחיתות בעמותה חרדית גדולה נחשפה קבל עם ועדה.
היה לנו פעם ראש ממשלה שהתפטר מתפקידו עקב מה שהוגדר בזמנו כשחיתות ועבירה על החוק (חשבון הדולרים של רבין), היו לנו ראשי מדינה שהתפטרו עקב דו"ח ועדה שחקרה מלחמת אסון שכמעט והביאה לאובדננו (גולדה וועדת אגרנט), היה לנו ראש ממשלה שהסתגר בביתו ונפטר בבדידות סגפנית, כשהבין את תוצאות המהלכים שהוביל במלחמת לבנון ואני מניחה שהיו עוד כמה דוגמאות ליכולתם של ראשי מדינתנו להכיר בטעותם ולהכות על חטא, גם אם אולצו לכך.
אבל הנורמה בישראל של היום שונה. הממסד מושחת, מערכת החינוך מקולקלת, שיקולים של הון ושל כוח מכתיבים לא רק מהלכים מדיניים אלא בעצם כל פרט בחיי הפרט, מוסדות ציבור מופרטים בזה אחר זה וסף הרגישות שלנו למה שנכון ומה שלא, הולך ועולה, הולך ונעלם אל תוך הערפיח, שלו אנו מניחים לכסות את ערינו ואת חיינו.
ולא רק שאנחנו מאפשרים לסטנדרטים שלנו, המוסריים והחברתיים, להידרדר אל עברי פי פחת אלא, שאנחנו גם שומטים את הקרקע מתחת רגלינו בהזנחתנו את חינוכם של הדורות הבאים ובכך שאנו מאפשרים להם לגדול אל תוך עולם, שהתקווה לשנותו הולכת וקטנה.
אמות המוסר שלנו מידרדרות. לא רק אלו החברתיות אלא אמות המוסר הערכיות: אנחנו מזניחים לא רק את החינוך אלא גם את מערכת הבריאות, את המוסדות הסוציאליים, את הסביבה בה אנו חיים ובתוך כך, גם את עצמנו, את ילדינו ואת כל העם הזה החי סביבנו. כל אחד ואחד מאיתנו, בחלקת אלוהים הקטנה שלו, מאפשר לדברים לקרות, בעצם המשיכו להתקיים מבלי לעשות דבר כנגד מה שקורה לנו.
וכך, ערב סתווי אחד, אנו מוצאים עצמנו יושבים מול מדורת השבט שלנו ורואים איך עידו תדמור החמוד והחתיך, גיי המחמד של ערוץ 2, מוכר בנזיד עדשים את כבשת הרש של יושרתו ותדמיתו הנקיה מרבב ונותן יד, לא סתם למסחטת הרייטינג והכסף של ערוץ מסחרי חסר בושה, אלא לשחיתות פשוטה ובוטה, חסרת תחכום, שאינה מנסה אפילו להסוות את עצמה כמשהו לגיטימי.
ולנו נשאר לומר רק: אם לראש הממשלה מותר, למה לא לעידו תדמור וצביקה הדר?
ואם להם מותר, אז למה לנו לא???.....
(נכון הבטחתי שתהיה פואנטה?!)