תהרגו אותי, לא מבינה מה יש בסיפור הזה שכה מזעזע את "זרוע אכיפת החוק". כמה שוטרים החליטו להקים מליציה פרטית. נו, אז? מה כבר מזעזע בזרוע שממילא אינה מחוברת לגוף?

בואו נשים דברים על דיוקם: עבור מרבית הציבור המשטרה כבר מזמן אינה מייצגת את "זרוע האכיפה". חקלאי הדרום, למשל, הבינו שאם הם רוצים לשמור על יבוליהם עליהם להתאגד ולשמור בעצמם. גם סתם אזרחים מהשורה ויתרו על ה"עונג" להמתין לבואה של המשטרה אחרי שנפרץ ביתם או רכבם. הסיבה היחידה שאנחנו בכלל טורחים להודיע על כך למשטרה היא לצורך האישור לחברת הביטוח.

הגנה על רכושנו וחיינו מזכירה את הנורמה שהייתה מקובלת בתקופת המדינה שבדרך, ומתארגנת בשיטות שמזכירות את "כיבוש השמירה" של קבוצת "השומר". שכונות לעשירים מוקפות בגדרות ואבטחה צמודה 24/7, כך גם בתים פרטיים ובתי עסק, ובקרוב בוודאי נשמע על בניינים ורחובות שדייריהם הקימו את ארגון "המשמר הביתי".

בכיר במשטרה טען היום שהמשטרה איבדה את המנדט. הוא צודק בגדול, רק טועה בתאריך. המשטרה לא איבדה את המנדט בגלל 4-5 דגי רקק משטרתיים שעברו על החוק, אלא משום שהיא לא קיימת בשטח כבר שנים. כן, נכון, היא עושה דברים מאוד חשובים ו"לאומיים" כמו פינוי מאחזים וישובים מחבל עזה. היא גם מאוד אקטיבית בחקירת ראשי ממשלה ונשיאים. אבל איפה היא בשבילנו, האזרחים? איפה היא כשרכושנו מופקר, איפה היא כשאדם אלים מכוון אקדח על שכנו בגלל חניה, איפה היא כשקשישות מוכות באלימות, איפה היא כשנשים נרצחות ע"י בני זוגן, איפה היא כשדיירי שכונות בערים הגדולות חוששים לצאת מביתם בשעות החשכה, או לשלוח את הילד למכולת השכונתית? 

בסוף הם מגיעים, השוטרים. כשהקשישה שוכבת מחוסרת הכרה ומוחו של השכן שפוך במגרש החניה. אבל ל"סוף" הזה אין קשר לאכיפה. אכיפה משמעותה להיות בזמן אמת; להפגין נוכחות בשטח; להרתיע; להגן על  האזרחים שומרי החוק, ולא רק לנסות ועצור עבריינים בדיעבד.

אבל מה רע? הנה קיבלנו עוד סיפר נוטף צביעות וסרקזם לסוף השבוע. סיפור שכמו תמיד מסיט את הדיון לשוליים הפיקנטיים שאינם מאיימים על מעמדם האיתן של המפכ"ל או השר לביטחון פנים, ובוודאי שלא יעורר דיון ממשי בעתיד המשטרה וגופי האכיפה. ומקסימום עוד ש"ג (שלא סופרים ממילא, כי הוא לא איטם תקשורתי) יקפח השבוע את פרנסתו ועתידו.