אחרת איך תסבירו את העובדה שמידע הוא חסוי רק עד הרגע בו הפה של ראש הממשלה מסבך אותו עם קונצנזוס לאומי?
כלי התקשורת מפרסמים הערב שרגב וגולדווסר כנראה נפצעו קשה בעת האירוע בו נחטפו. הצבא טוען שלא ידוע אם הם בחיים או לא, אבל על מצבם האנוש יודעים בצה"ל ובמשרד ראש הממשלה והביטחון לא מאתמול, מה שמסביר את פליטת הפה האומללה של מר אולמרט לפני יום או יומיים.
מסיבה זו או אחרת, המידע הוגדר כסודי ומסווג ונמנע מהציבור, אבל עכשיו, כשראש הממשלה סיבך את עצמו והקים עליו את משפחות החטופים ואת דעת הקהל, השתחררו גם חרצובות הצנזורה והמידע על מצבם של החטופים שוחרר כלאחר יד.
משרד הביטחון גורס שלא ברור אם הם בחיים או לא, אבל מניסיון העבר אנחנו יודעים, שהתבטאויות כאלה מרמזות רק על שורה תחתונה אחת: אלדד רגב ואהוד גולדווסר אינם בין החיים ובצה"ל יודעים זאת היטב. כך היה עם בני אברהם, עדי אביטן ועומר סועאד וכך, כנראה, גם במקרה הזה.
אז יופי לנו. לא ברור לי למה הסתירו מאיתנו את המידע עד היום ואם היתה לכך סיבה, למה חשפו אותו עכשיו. האם פליטות הפה של ראש הממשלה או שר הביטחון הן המדד היחיד על פיו מוגדר מידע כחסוי או גלוי? לבי לבי למשפחות החטופים, עכשיו אפילו יותר מאי פעם ולבי לבי לנו, על הממשלה שהמלכנו עלינו לכלותנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
