רק 600 עובדים עוד לא קיבלו את משכורותיהם.

רק 600.

בגלל זה משביתים מדינה שלמה?

בגלל זה מכניסים את כל המערכת הפוליטית, כלכלית, מנהלית ובכלל, במדינה הזאת לסחרור כזה?

כן!

כן!!

כן!!!!

600 איש.

שש מאות בני אדם, עובדי רשויות מקומיות שעובדים בשבילי ובשבילך ובשביל ההורים והאחים והילדים שלהם, לא קיבלו משכורת כבר מי יודע כמה חודשים.

בהתחלה חיו על מינוס קטן, אחר כך לקחו הלוואה כדי לכסות את המינוס ולשרוד, אחר כך – כשכבר לא יכלו לקחת עוד הלוואה, התחננו לקרובים ולחברים שיעזרו, אחר כך – כשכבר אי אפשר היה לקחת מהמשפחה – אולי משכנו את הבית, או עברו דירה או הפסיקו את המעט שעוד התעקשו לשמר בשביל הילדים: חוג אחד אולי, זו נעליים חדשות, ספרים לבית הספר, טיול שנתי.... מי יודע.

600 איש!

שש מאות אנשים שמתייצבים לעבודה יום יום, על אף הלנת השכר הדרקונית והבלתי נתפסת הזאת, וממשיכים להתייצב, פשוט כי אם יעזבו – יפסידו אפילו את התקווה הקלושה הזאת שיום אחד הכל יבוא על מקומו בשלום. כי הרי כולנו יודעים כמה קל למצוא עבודה היום, (בעיקר ברשויות הערביות), וכמה קל לפרנס משפחה בימינו ואיך הבנק מוחל לך על כל חוב ועושה לך מערופים על ימין ועל שמאל.

שש מאות איש שאין להם לאן ללכת ואין להם כלים להלחם ואין להם את הכוח לשנות את המצב בו הם נמצאים.

שש מאות איש שלא חותמים אבטלה ולא משתתפים בתוכנית ויסקונסין ולא מבקשים שום דבר, מלבד את הכסף שהרוויחו בעמל כפיים ישר וצודק.

אז בשביל 600 איש להשבית מדינה שלמה?

כן!

אני אומרת כן! עד שאחרון מולני השכר יקבל את שכרו, בתוספת ריבית פיגורים והתחייבות מצד המדינה למחוק את כל החובות שצבר בגין הלנת השכר הפושעת הזאת.

ואגב –  אם הבנתי נכון, כל המועצות שעדיין לא נמצא בהן פתרון "הולם" לבעיה,  (או רובן ככולן) הן מועצות ערביות או דרוזיות.

עובדה נוספת היא, שבמועצות האלה שכר הבכירים מנופח מעבר לכל פרופורציה והשחיתות כבר איכלה כל חלקה טובה או רעה או קיימת בכלל: מינויים אישיים, פרוטקציות, העברות כספים לא חוקיות, מעילות במיליוני שקלים וכן הלאה וכן הלאה.

ומישהו יודע אם בכירי העיריה במועצות הללו קיבלו או לא קיבלו את שכרם במשך כל החודשים והשנים הללו?

לא הגיע הזמן שנתחיל לשים לב מה קורה בכפרים ובערים הערביות בישראל? לא הגיע הזמן להתחיל לעשות סדר גם שם? הרי שחיתות ברמה כזאת יכולה לפרוח רק במקום שאף אחד לא יורק עליו, לא כל שכן בודק את התנהלותו החברתית והכלכלית.

הגיע הזמן, שמדינת ישראל תשים לב למה שקורה בתוך תחומיה. השחיתות כבר אכלה לנו את החיים, התקשורת משרתת את בעלי ההון וכל דאלים גבר.

שר האוצר גנב, ראש הממשלה שקרן, שר הביטחון נמושה, מפכ"ל המשטרה מושחת, הרמטכ"ל חדל אישים (הקודם. לא הנוכחי), שרת החינוך לא מסוגלת לזוז בתוך הסד של הברדק הפוליטי, שר המשפטים הוא מינוי אישי שמיועד לנטרל את המערכת המשפטית וכן הלאה וכן הלאה.

פלא שאנחנו עוד שורדים...

אם הייתי מבקרת טלוויזיה, הייתי מכתירה את נאומו של אולמרט, אמש, כשיאה של הטלנובלה "ממשלת ישראל". מחיאות כפיים סוערות מגיעות לכותבים, למפיקים ולבמאים שהצליחו באחת המשימות הקשות של הז'אנר – לגרום לצופים לחוש אמפטיה לגיבור הרע.

לוּ הייתי מבקרת תיאטרון, הייתי בוודאי כותבת היום: השחקן אהוד אולמרט, במונולוג הפועל העשוק הנלחם ב"בוס הגדול" המאיים לפטרו, לימד אותנו אמש כשרון דרמטי מהו. "זה מקום העבודה שלי", זעק הגיבור, וסחף אחריו אלפי עובדים נרפים ומדוכאים.

אבל מאחר והחיים (שלנו לפחות) אינם טלנובלה מתמשכת, תסלח לי, מר אולמרט, אם לא אזיל עליך דמעה. אל תראה כל כך מופתע, אהוד, הרי אתה וחבריך לשלטון הייתם מאדריכלי ה"חיים" האלה.

אם היית יוצא לרגע מבועת המאבטחים האוטמים אותך, היית רואה איך עובדים בני גילך נזרקים בהמוניהם ממקומות העבודה שלהם – בשקט, מבלי שיהיה מי שיאבק בשבילם או יאמר להם תודה. מפוטרים. ובניגוד אליך, בני דורך המפוטרים לא גרמו לחברה בה עבדו לנזקים שעלולים להביאה לפשיטת רגל. נהפוך הוא. מרביתם מושלכים ללשכות האבטלה, מסדרונות הביטוח הלאומי ולשולי החברה דווקא בשל ניסיונם הרב וכישוריהם.

תתגאה כבוד ראש הממשלה! אתה שותף בכיר בהצלחה כבירה. אחרי הכל, לולא צלחה המהפכה אליה חתרתם במשך שנים, לא היית הופך לראש ממשלה. הרי אתה וממשלתך מייצגים נאמנה את הצלחת המשנה החברתית-כלכלית שלך ושל ידידך נתניהו: טוב עובד זול, לא מיומן וחלש על פני בעל מקצוע המכיר בערכו. (טוב, במקרה שלך מדובר בעובד יקר ולא מיומן, אבל בו לא נהיה קטנוניים).

שום מדינה שפויה, המכירה בערכם של הניסיון, ההשכלה והאחריות, לא הייתה נותנת לאדם כמוך לעמוד בראשה. בחברה שפויה היינו אנחנו – מעסיקך הישירים – זורקים  אותך, את שריך, את יועציכם ופקידיכם לכל הרוחות, ובלי פיצויים. כי, שלא כמו בטלנובלה שהצגת לנו, חוסר הפופולאריות שלך אינו  נובע ממצוקת העובד החלש הנאבק על זכויותיו מול הנהלה אטומה ומרושעת. אתה, מר אולמרט, שותף בכיר ב"קלחת הרעלים" המטפטפת על ראשינו יומיום.

אלא שאנחנו, תודות לך ולשותפיך להון ולשלטון, כבר מזמן לא חברה שפויה. ויכול להיות שבקרוב לא נהיה כלל מדינה.

אבל אל ייאוש, בשלב הזה, אתה, מר אולמרט, כבר לא תהיה ראש ממשלה. בשלב הזה - שלא כמו  בני דורך, ילדיהם ונכדיהם, שיוותרו חסרי כל - תוכל גם אתה (כמו ביבי, ידידך) להתרווח בכורסת עור נוחה עם סיגר ריחני, ולשכתב אוטוביוגרפיה.

מתישהו בשבוע האחרון התברר, שלפני המון זמן העביר אסיר בטחוני כלשהו, מידע לגבי כוונה לבצע פיגוע. המידע לא קיבל את ההתייחסות הרצינית המתבקשת בשב"ס ולא הועבר כראוי אל השב"כ. או לפחות כך נטען בתקשורת. עכשיו צריך השב"ס להשיב, מדוע לא הועבר המידע לשב"כ ומדוע לא התריעו על רצינותו.

עכשיו תראו - לא באמת עקבתי מה קורה עם הסיפור הזה. נדמה לי שביומיים האחרונים מתברר לאט לאט שהמידע כן הועבר ושגם השב"כ לא ייחס לו חשיבות רבה מאד. ניחוש שלי - עוד יתברר שהמידע לא היה ממוקד ושהגיע ממודיע לא אמין ושלשב"כ ולשב"ס היו כל הסיבות שבעולם להתעלם ממנו, אבל השאלה האמיתית שתישאר באוויר היא - מה קרה שהסיפור הזה צץ ועלה פתאום??

וכשכזה סיפור מופיע לפתע פתאום בתקשורת, הדבר הראשון שאני שואלת את עצמי הוא, מי מרוויח מהפצת הידיעה הזאת - וגם מי מפסיד ממנה.

ותשובתי לעצמי היא: אין לי מושג מי המרוויח הישיר - אבל יש לי ניחוש לא רע לגבי המפסיד. והמפסידים הפעם הם יעקב גנות ואבי דיכטר.

גנות היה ראש השב"ס בתקופה המדוברת ודיכטר הוא זה שמבקש למנות אותו למשרת מפכ"ל המשטרה, כשהכתם הזה רובץ בעברו הממש לא רחוק.

אני לא מאמינה שהפרשיה הקטנה הזאת תמנע את מינויו של גנות, אבל ביחד עם סיפורי השחיתות העתיקים, היא מוסיפה לתדמית הלא מוצלחת שלו וכל מה שמכתים אותו - מכתים גם את הבוס שלו.

ותשאלו - מה, ככה פתאום התגלה המידע הזה ע"י דורשי רעתו של גנות והם הזדרזו לצאת ולפרסם אותו ברבים?

אז התשובה היא לא. סביר שלא. יותר הגיוני, שהמידע הזה רובץ אצל מישהו כבר הרבה זמן ומחכה לשעת כושר או להזדמנות בה יהיה שימושי באמת.

לו היה כאן משהו אמיתי. סיפור שיש בו ממש, סביר שכבר היה יוצא לאוויר העולם מזמן והאחראים למחדל היו נותנים את הדין, אבל כאן, גם אם יש איזה שמץ של אמת או בדל של סיפור, יש בעיקר ספין מסריח, שכולנו בולעים ומבקשים עוד ועוד ועוד.