חולשותיו חשוכות-המרפא של נתניהו יכולות היו לאכלס סיפור טרגי על האיש שכל כך רוצה להיות גיבור אך לא הצליח להתגבר על יצרו. כמו האגדה על המלך שביקש שכל מה שיגע בו יהפוך לזהב, כך יצר הנהנתנות והראוותנות של נתניהו מעבירו פעם אחר פעם על דעתו.
טוב, מספיק. לא חזרתי מהכפור כדי לרחם על נתניהו. בשביל זה יש את עיתונות הרשת ואת המגיבים בשכר ומטעם. חזרתי להזכיר ולהזהיר את כולנו מהבטחות של מנהיגים כושלים שמצהירים בערבי בחירות שהנה הם לקחו פסק זמן, למדו מטעויותיהם והשתנו.
תביטו על נתניהו ותגידו לי מה למד האיש שבלי למצמץ נעץ את חרב העוני בחמישית מהציבור הישראלי ואף סובבה היטב? מה למד שר האוצר הנהנתן שהשניא את המובטלים על הציבור ותפר לכבודם את תוכנית ויסקונסין האכזרית? מה למד המפריט הלאומי שמכר את המדינה לחבר'ה המליינים, ששלח רבבות עובדים הביתה והפך רבבות נוספים לעובדי קבלן נטולי זכויות?
אבל הסיפור שחשף רביב דרוקר בחדשות 10 אינו רק סיפורו של נתניהו. זה סיפורה של הנהגת המדינה. זהו סיפורם של מנהיגים שעסוקים ב"לעשות לביתם" גם כשבתינו קורסים; זהו סיפורם של ראשי ממשלות, שרים וראשי מפלגות חסרי כל רסן המוציאים בפחות משבוע סכום העולה על השכר השנתי הממוצע במשק; זהו סיפורה של הנהגה השולחת חיילים למלחמה בפחות זמן ומחשבה מזה שבו היא קונה ומוכרת נדל"ן; זהו סיפורה של מדינה שמכרה את אוצרותיה ועתידה למהמרים כפייתים ונוכלים.
זמן רב מדי אנחנו סותמים את האף ומצביעים עבור מנהיגים בלתי ראויים שעושים בנו מעשים מגונים. זמן רב מדי אנחנו שותקים ומקווים שהריח הרע יחלוף. והוא לא. צחנת הריקבון תיעלם רק אם נתעקש לשאול את מנהגינו בהווה ובחפצים להנהיגנו בעתיד שאלות נוקבות. רק אם נשאל ולא נרפה עד שנקבל תשובות.
זכותנו לדעת מהיכן יש לאהוד א', שמרבית חייו התפרנס ממשכורת של עובד ציבור, רכוש ונדל"ן באזורים היוקרתיים והיקרים ביותר בירושלים. זכותנו לשמוע מאיפה לו, לאהוד ב' – הקיבוצניק שמרבית חייו הבוגרים היה שכיר בצבא קבע – וילה מהודרת במגדלי אקירוב. ואתה, ח"כ ב. נתניהו – המסביר הפעיל – האם הבאטלר הצמוד שיבש עליך את דעתך, או שמבחינתך מלחמה, מאות הרוגים ואלפי טילים הנוחתים על צפון הארץ הם פשוט הזדמנות לשופינג משפחתי בלונדון - הבירה בה הייאוש הרבה יותר נוח?
אל תוותרו. שאלו אותם אצלכם בבלוגים, הציפו את המנהיגים שבחרתם במכתבים, הגיבו בעיתונים, דרשו מהתקשורת לחקור ולא להרפות. זוהי חובתכם הדמוקרטית, החברתית והאישית, ומי שמתחמק פשוט אינו ראוי לאמונכם.
ושלא נצא פסימיות חלילה, קבלו את אוֹרי המקסימה של רוית שחגגה שלושה שבועות