יורם אטינגר, מומחה לענייני המזרח-התיכון וארצות-הברית, אשר שימש כקונסול הכללי בניו-יורק וכיועץ למשרד לביטחון פנים, כותב בווינט טור על חשיבותם הטופוגרפית אסטרטגית של רכסי יהודה והשומרון שהם, לדבריו, "רמת הגולן של ירושלים, כביש 1 וגוש דן".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3238733,00.html

אטינגר מונה את נקודות החשיבות של עומק אסטרטגי ועליונות טופוגרפית כפי שהם מתבטאים על מפת ארץ ישראל ובהיסטוריה הצבאית של המדינה.

יש כמה תגובות נבונות, מנוסחות היטב ואינטליגנטיות למאמר הזה, ששווה לקרוא אותן ולו רק כדי לראות שאפשר ללבטל את דבריו של כותב גם ללא שימוש בשפה נמוכה ובוטה (ראו לדוגמא את התגובה הראשונה, של משה א. מעמק יזרעאל והחמישית, של רוני קליין מגבעת שמואל), אבל מעבר לכך, עלתה בי התהיה - מה אם:

ומה אם כל טיעוניו של הכותב נכונים וצודקים וברורים כשמש בצהרי יום קיץ לוהט? מה אז? האם טיעונים אלה מצדיקים החזקה לנצח של שטחי ארץ כבושים המאכלסים מאות אלפים - או אפילו מיליונים, (באמת שאין לי מושג כמה תושבים פלסטינים חיים ביו"ש ועזה), תחת תנאי כיבוש, כתושבים סוג זיבי, שנואים, שונאים ומדוכאים עד עפר?

מדהים שאין ולו מילה אחת במאמר הנ"ל, המתייחסת לסוגיה הדמוגרפית וההומנית של החזקה בשטחי הגדה המערבית.

ושוב - קראו את התגובות - רובן מעניינות ומייצגות את כל קשת הדעות בנושא.

חג שמח.

מה:

בראש השנה פניתי אליכם, קוראי עין-לציון הדעתניים להפליא, כדי שתתרמו לאחת מהעמותות לחלוקת מזון לנזקקים ותעזרו להן לעשות חג קל ונעים יותר למישהו מעשרות אלפי הרעבים במדינה הקטנה והאדישה שלנו.

מי:

הפסח הזה החלטתי להסיט את הפוקוס שלי מערמת העמותות והגמ"חים ההולכת וגדלה, ולהתמקד במקום אחד קטן ומוזנח שאינו זוכה לשבב של פרסום, יחסי ציבור או תשומת לב ממסדית כלשהי. שם המקום הוא "כלביית הבשן" והוא מוסד פרטי, עלוב ועצוב, המספק מחסה ואוכל לכלבים ולחתולים של אצבע הגליל.

למה:

אין באצבע הגליל שום כלביה או מכלאה אחרת האוספת אליה את חיות מהחמד המשוטטות של האזור, וזהו הפתרון האחד והיחיד שקיים במקום עבור ההולכים על ארבע שננטשו והושלכו על ידי בעליהם. אבל המכלאה הזאת עניה ובקושי שורדת, ומפעיליה מעבירים את מרבית זמנם בניסיון לאסוף ולגרד אוכל עבור היום ומחר ובמאמץ לשמור את חוסיהם מוגנים מפני פגעי מזג האוויר והעולם שם בחוץ.

כמה:

עד לרגע זה הצלחתי לאסוף כ-120 ק"ג אוכל לכלבים (רובו באיכות נמוכה עם דגש על כמות גדולה) שנקנה ע"י חברים טובי לב שהחליטו להתגייס ולתרום. משיחה עם מנהלת הכלביה עולה שהיא זקוקה לכמות של אבקה נגד קרציות בשם "כלפט" ולכל כמות נוספת של אוכל לכלבים או לחתולים ברמה סבירה ומעלה. היא ביקשה לא לקנות אוכל בשם "טייגר" או את דומיו, מפני שהמזון הזה גורם לבעלי החיים יותר בעיות מתועלת, וכדי לשמור על בריאותם של חוסי המכלאה היא מעדיפה לקבל פחות אוכל אבל באיכות גבוהה יותר (אני אפילו חוששת שהאוכל שכבר קנינו אינו טוב מספיק...).

איך:

אם מישהו מכם רוצה ויכול, אשמח אם תצרפו משהו מהדברים הנחוצים אל ההזמנה שפתחתי בחנות "כלבו לכלב ולחתול", שברחוב פרישמן בת"א (ממש על כיכר רבין).

מספר הטלפון של החנות הוא: 03-5229056

בקשו את ארז או את יוני (אבל כל אחד בחנות יוכל לעזור אם הם אינם שם), קנו מה שתבחרו לקנות וציינו שהקניה מיועדת להזמנה של רוית. הם מצידם ימכרו לכם את המצרכים במחיר עלות כחלק מהתרומה.

זהו, אין לי מה לומר עוד מלבד תודה, פסח שמח ומי ייתן ותבואו על הברכה ושתבוא הברכה עליכם יום אחד בקרוב מאד. חג שמח ושבע לכולנו.

סיכום תרומות:

120 ק"ג מזון לכלבים

40 ק"ג מזון לחתולים

1 רכב עמוס מאוד

ואלפי תודות ממתנדבי הכלביה ודייריה.

חג שמח, בריאות ושובע.