עסקת הטיעון שבישלו הפרקליטות והיוע"מש לממשלה עם פרקליטי קצב, היא ביזיון מוחלט למערכת אכיפת החוק בישראל.
ביזיון – מפני שאם קצב הוא אכן האדם שסיפרו לנו במשך שנה שלמה שהוא: נואף, מטריד, חרמן המנצל את סמכותו כדי להיטפל לכפופות לו ואנס סדרתי תחת כנפי השררה המגוננות, הרי שעסקת טיעון עם אדם כזה היא לא סתם מבוכה, אלא בושה מוחלטת למערכת הפוליטית, למערכות השיפוט והביצוע ולנו – כאזרחים שומרי חוק הממנים אנשי ציבור לנהל את עניינו, מתוך אמון בטוהרת כוונותיהם ובנקיון כפיהם.
ובזיון – מפני שאם קצב אכן אינו אשם בכל הסעיפים שהורדו מעל סדר היום (אינוס, בעילה וכן הלאה...), הרי שהמשטרה והפרקליטות אשמות פה ברשלנות פושעת, שהביא איש ציבור, וביחד איתו אותנו – הציבור, לשפל המדרגה של תיעוב והתפלשות בסחי תקשורתי, רכילותי ואנושי חסר תקדים.
ראוי לה לפרקליטות המדינה, כאשר היא מגישה כתב אישום כנגד איש ציבור, שתהדק את האישום כך, שיהיה בלתי חדיר לחלוטין, כדי למנוע מצבים כמו זה שאולי אירע כאן: כתב אישום פזיז, או אולי לא פזיז, אבל כזה שהשאיר לפרקליטים הטובים בארץ פינות לחדור דרכן ולקעקע את ההאשמות במידה מספקת, כדי שהיועמ"ש יחליט שאינן חזקות מספיק בכדי לעמוד במבחן המשפט הציבורי המתבקש מהן.
הביזיון, אם בזיונה של מערכת אכיפת החוק והמשפט בארץ ואם בזיונם של הנשיאות והשירות הציבורי בישראל, שולח בכל מקרה מסר חד וברור לכל אישה שתחלום להתלונן אי פעם על בעל הון או שררה, שהרשה לעצמו לעשות בה דברים כאלה או אחרים והמסר הוא כי סיכוייהן לנצח במשפט ציבורי מול אדם כזה קלושים להפליא ובטלים בשישים אל מול הסיכוי להרס חייהן והכפשתן הפומבית.
התוצאה הישירה של עסקת הטיעון הזו היא, אם כך, ערעור, אם לא ביטול מוחלט, של שוויון הזכויות אל מול החוק, בין כל אזרחי מדינת ישראל.
עכשיו נותר לנו רק לחכות לצהרי היום ולשמוע מה יש למני מזוז לומר על הפארסה הזאת. כאילו שמשהו עוד יכול להציל את מעט הכבוד שנותר לפרקליטות המדינה, או למשה קצב, בעינינו...
(רוית)
אם יש דבר אחד העולה בבהירות מהצעת הפשרה, הוא שקצב, כפי שחשדנו, אכן אנס. ולא סתם אנס, אלא אנס סדרתי. שהרי רק מי שאשם מוכן להתפשר על חומרת אשמתו. וכל זה הופך את ההתעסקות בהיגיון שמאוחרי השיקול המשפטי, לאי-גיון מעוות הממרר את חיי התושבים בישראל והופכם בלתי נסבלים; "היגיון" זכרי-כמו-משפטי, השב ומנסה לדחוק כולנו לעמדת הקורבן הנצחי.
משפטו של קצב אינו משפט אישי בינו ובין בקורבנותיו הנשים. קצב הוא דגם, מודל אם תרצו, לגיבורים החדשים של מדינת ישראל – האנסים. קצב הוא אב-טיפוס של זן פוליטיקאים ואנשי שררה נאלחים ושלוחי רסן שהשתלטו על המדינה ותושביה, ובכוח הזרוע מכופפים את חוקיה לצרכיהם, תוך רמיסת כל מי שניצב בדרכם.
האונס פנים רבות לו, ואדוני הארץ החדשים למדו לעשות בו שימושים מגוונים ומגונים לרוב. אחדים כופים עלינו עבדות פיזית או מנטאלית, אחרים מכפיפים אותנו ל"מדיניות החברה" או לכללי התנהגות ונורמות פסולות. המשותף לכל האנסים הוא הניסיון להשתיק בכוח את המעטים שעדיין מעיזים להתלונן.
הפניה שלי אינה למזוז או לאנשי החוק והמוסר. אני פונה אליכם - אתם שמרגישים בלתי פגיעים, שבטוחים שלכם זה לא יכול לקרות. חישבו על היקרים לכם - על בניכם ובנותיכם. אם תשתקו היום, הם עלולים להיות הקורבנות הבאים של האנסים שהשתלטו על המדינה בחסות מערכת ה"צדק" והמשפט.
(שקדיה)
מרכזי הסיוע לתקיפה מינית וקואליצית הנשים מזמינים אתכן/ם
לעצרת מחאה נגד עסקת הטיעון של פרקליטות המדינה עם משה קצב.
העצרת תתקיים במוצ"ש, 30/6/07, בשעה: 19:30, בכיכר רבין, ת"א
בבלוג זה
בכל הבלוגים
