כן כן
שיא הספונטניות
יום ראשון 11 בלילה
קלינגר: "יש לי רעיון"
אני: "דבר אליי"
הוא: "מסיבת הפעתה לברגר היום אצלך.
אני: "רציני?"
הוא: "כן"
הוא: "יש חטיפים?"
אני : "יש"
הוא: "בלונים?
אני: יש
הוא: "מה עוד?"
אני: "עוגה?"
הוא: "יש?"
אני " אין"
אני: "אבל נכין"
11 וחצי בלילה, אופה עוגהת שוקולית לפנים. קלינגר בא תלה בלונים , ניסה להתנקש בי כשזרק עליי מספרים ופוצף לי בלון בפנים, שלטים ושטויות 1 וחצי הוא הולך להביא אותה. הוא אמר לה "המשפחה של גיל באילת, היא מתה מפחד להיות לבד, הולכים אליה קצת להעביר לה את הזמן".
נתתי לו מפתח של הבית, הוא הבטיח שהוא ישלח לי סמס כמה דקות לפני שיגיעו כדי שאני אוכל להספיק להדליק תנרות ולכבות את כל האורות בבית. הוא שלח. והם הגיעו. כל התכנון, שיהיה בריא, מלא עניינים לוגיסטים.
היא פותחת את הדלת והיא לא מבינה, היא מסתכלת מסביב והיא לא רואה אף אחד ואז אני קופצת עליה ושרה לה היום יום הולדת, קלינגר מטרף אבל היא אומרת שזה בכלל לא היום הולדת שלה... כולה המומה.. אבל יצא לפנים
אחרכך ישבנו על אייסקפה והיא פנאן.. חפרנו עד 4 לפנות בוקר.
שיחקנו עם הטיימר של המצלמה ויצאו תמונות לפנים.








