לפעמים...

חודש בדיוק לחתונה.

חודש...

מרוב - לא יודעת איך להגדיר - - -

נכנסתי לחרדות וללחצים...

פסח - והקומה שבה מטבח הפסח וסלון הפסח נראית כמו - - - אין לי מילים אפילו... האם יצליחו להשתלט על הכל!?

חתונה - והשמלות שלנו כמו גם בגדי הבנים ופריטי לבוש נוספים לא ממש מוכנים...

המשקל שלי לא זז בעצם, למרות הרעב החלקי (יורדת אבל בשבת עולה הכל!)

והרעיון שבתי, הגדולה מהבנות, עומדת לעזוב את הבית בקרוב (הנסיעה לצפון איטליה לארבעה ימים לא קשורה ולא מכינה...) - גורמת לדמעותיי לזלוג הן מאושר ומשמחה והן מצער העזיבה...

ובעבודה, כשהמנוולת נהיית הבוסית שלך הישירה... אוי אלוקים, הלוואי שיקרה משהו שהכל יתהפך אצלה ולא תהיה רודנית ואולי אפילו תבקש סליחה, או שפתאום אוכל לעזוב את העבודה באמצע וזהו...

ה' תעזור. 

ה' עוזר!!!

חודש טוב ובשורות טובות לגמרי!