לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

2/2008


אתה מאמין בשמש?

איך שהיא מאירה דרכנו.

אתה חושב שלהתקיים זו טעות? כי אם כן, למה אתה חי כל כך ?

מה את חושבת? האם לדעתך לאהוב זו דרך?

האם אנו חיים בשביל אחרים?

אני תוהה, איך את ממשיכה לרוץ ואני עוד זוחלת.

היא מזמזמת שיר ישן כדי לגרום לי להוריד דמעה ולברוח

והוא, מושך אותי למעלה יחד איתו. כדי שאראה דברים יפים, אנושיים

כמוהו.

אל תנסו לפרש את זה.

 

 

© כל הזכויות שמורות לאלוהים נחמדה

נכתב על ידי , 24/2/2008 16:57  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-25/2/2008 02:08
 




אם אתה רואה את זה....

תומר

אני אוהבת אותך

 

אם לרגע אלוהים היה שוכח כי אני רק בובת סמרטוטים, והיה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול. יתכן שלא הייתי אומר כל מה שאני חושב, אבל בוודאות הייתי חושב על כל מה שאני אומר. הייתי מעריך את הדברים, לא לפי שווים, אלא לפי ערכם. הייתי ישן מעט, חולם יותר. אני מבין שעל כל דקה שאנו עוצמים עיניים, אנו מפסידים שישים שניות של אור. הייתי מתהלך במקומות בהם האחרים נעצרו, הייתי מתעורר בזמן שהאחרים ישנים. אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מתלבש בפשטות, הייתי משתרע מול השמש, חשוף לא רק בגופי אלא גם בנשמתי.  

הייתי מוכיח לאנשים עד כמה הם טועים בחושבם שהם מפסיקים להתאהב בהזדקנותם מבלי לדעת שמזדקנים ברגע שמפסיקים להתאהב! לילד הייתי נותן כנפיים, אבל משאיר אותו ללמוד בכוחות עצמו לעוף. לזקנים הייתי מלמד שהמוות לא מגיע עם הזקנה אלא עם השכחה. כל -כך הרבה דברים למדתי מכם, האנשים, למדתי שכל העולם רוצה לחיות על פסגת ההר, מבלי לדעת שהאושר האמיתי טמון בצורת העליה במעלה ההר.

למדתי שכשתינוק תופס בידו בפעם הראשונה את אצבע אביו, הוא מחזיק אותו לתמיד.

למדתי שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה בזולת רק כאשר הוא עומד לעזור לו להתרומם. כל -כך הרבה דברים הצלחתי ללמוד מכם, אבל באמת - הם לא יעזרו לי , משום שכשישימו אותי בתוך הארון, למרבה הצער כבר לא אהיה בחיים.  

אילו הייתי יודע שאלו הם רגעי האחרונים לראותך, הייתי אומר "אני אוהב אותך" מבלי להניח, בטיפשות, שזה כבר ידוע לך.  

תמיד קיים המחר והחיים נותנים לנו הזדמנות נוספת בכדי לעשות את הדברים היטב, אבל במקרה שאני טועה והיום הוא כל מה שנשאר לנו, הייתי רוצה להגיד לך עד כמה אני אוהב אותך, ושלעולם לא אשכחך.  

המחר לא מובטח לאף אחד, צעיר או זקן. היום יכולה להיות הפעם האחרונה שתראה את אהוביך בגלל זה אל תחכה יותר, עשה היום, כי אם המחר לעולם לא יגיע, בוודאי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך, לחיבוק, לנשיקה והיית עסוק מכדי להגשים להם בקשה אחרונה.  

שמור את אהוביך קרוב, תלחש באזנם עד כמה אתה זקוק להם, תאהב ותתייחס טוב אליהם, תקדיש זמן להגיד להם "אני מצטער", "תסלח לי" , "בבקשה" , "תודה" , וכל אותן מילות האהבה שאתה מכיר.  

אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות. בקש מאלוהים את הכוח והחוכמה לבטא אותם. תראה לחבריך ולאהוביך עד כמה הם חשובים לך.

נכתב על ידי , 22/2/2008 00:13  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אלוהים נחמדה ב-23/2/2008 20:35
 



אני מתגעגעת אליה.


 

 

זה נורמלי?

נכתב על ידי , 19/2/2008 02:08  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קרח יבש ב-19/2/2008 14:59
 



לדף הבא
דפים:  

17,907
הבלוג משוייך לקטגוריות: ספורט , יצירתיות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאֱלוהִים נֶחְמָדָה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אֱלוהִים נֶחְמָדָה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)