כתוב בפלקונטית

משטרת ישראל המהוללה הופכת משרדים, מחרימה מחשבים הכוללים חומר אישי, מבקשת מהמלמ"ב לנבור במחשבים הרגישים ביותר במדינה של ראשי הצבא, חוקרת קצינים ואישים ממגזרים שונים - וכל זה כדי להבין מי כתב איזה מסמך שאין שום הוכחה לעצם קיומו, וידוע עליו רק מסיפורים שסופרו בטלויזיה.

האלף בית של חקירה הינו לקבל ראשית דבר את המסמך לגביו מבקשים לחקור. מה הטעם לחקור דבר שאין כל וודאות שקיים הוא במציאות?

ולכן, אני חרד ממש לצינעת הפרט ולזכויות האדם במדינה.

ערוץ 2 נלחם נואשות בכדי שלא למסור למשטרה את המסמך שלדבריהם, נמצא בידם. במסגרת מאבק זה הודה מר אמנון אברמוביץ, ההוא שהקריא וציטט מתוך אותו מסמך בפני כל עם ישראל ורעייתו, שהמסמך שהראה לנו שונה מהמסמך האמיתי שקבל מהמקור. הבנתם? לטענת האיש והצרידות המתנגנת, המסמך שהציבור ראה בחטף באותו שידור טלויזיוני ואשר נושא את הלוגו של המשרד של אייל ארד - שונה ע"י מר אברמוביץ בכדי שלא ניתן יהיה לזהות את מדליף המסמך. דהיינו - מר אברמוביץ מודה בפה מלא שהוא זייף את המסמך שהציג. חד וחלק. וזה שהוא עוד הרכיב את הלוגו האמור במסמך המבושל, וגם לא הודה בתרמית בעת השידור עצמו, מוכיח שהאיש זייפן בחסד, וגם נוכל חסר מעצורים.

מישהו יכול להסביר לי למה המשטרה לא עצרה על המקום את הקרימינל לאור הודאתו האמורה?

מאד לא אתפלא אם יתברר בסופו של דבר שהקרימינל לא בישל את המסמך המקורי, מאחר שמסמך מקורי אינו כלל בנמצא, ואף לא היה. הכל המצאה עזת מצח של כמה שוחרי רייטינג בערוץ השני שהכינו מסמך מזוייף יש מאין. אולי שמעו הם כמה שמועות ורכילויות שמסתובב פה ושם מסמך כזה, ולכן החליטו לייצר אותו. 

כל הסיפור מזכיר לי את פרשת בר-און - חברון. גם שם, המשטרה פתחה במצוד בעקבות ידיעה בטלויזיה, שהתבררה כחסרת כל ממש ושיגעה את כולנו. כל הסיפור שם נבע מהשערה, אותה השמיע עו"ד אבי-יצחק באוזני כתבת תמימה אחת, שאריה דרעי סיכל את המינוי שלו למשרת היועץ המשפטי לממשלה מאחר שעו"ד בר-און הבטיח שיביא לסגירת התיק של דרעי אם יקבל את התפקיד - כשבמציאות, המינוי של אבי יצחק סוכל מאחר שהיה חשוד אז ללא ידיעתו במעורבות בפשעי קבוצת עבריינים שכונתה הקבוצה הפולנית. אגב, הוא אומנם יצא נקי - אך מאוחר מדי מבחינת מועד המינוי לתפקיד הרם.