מכירים את זה שאתם אוכלים ארוחה עם כל המשפחה וכשאתם באים למזוג שתיה לכוס שלכם.... כל המשפחה מצטרפת ומביאה לכם את הכוסות שלהם כדי שתמזגו להם גם....
מכירים את זה שכל פעם שאתם מגיעים למכונת משקאות ואתם לבד אתם מתפללים או מקווים שמישהו השאיר שם עודף...תמיד אתם מתים שיהיה שם איזה שקל אחד ,זה מה שיעשה לכם את היום....
מכירים את זה שתוך כדי אכילה אתם קוראים את המרכיבים של השתייה? ואז אתם מתחילים כזה.. "גליצרול GF3, C2, פרוטלקעקיו CVSD23" (משו כזה) ולמרות שאתם לא מבינים כלום אתם ממשיכים לקרוא הכל? ויש את הקטע שאתם לא שמים לב שאתם נסחפים ואז אתם כזה.. "בתוקף עד ה.."
מכירים את זה שאתם צריכים משהו מהאמבטיה נגיד, ואז במקום זה מגיעים למטבח איכשהו ומסתובבים שם כמו זומבים בלי מטרה, לא מבינים מה רציתם מהמטבח, ואז קולטים שבכלל רציתם לאמבטיה, אז חוזרים לאמבטיה ואז שוכחים מה רציתם שם... ואז, מבואסים, אתם חוזרים לחדר שלכם או לסלון או איפה שלא הייתם, יושבים, מתמקמים, מדליקים טלוויזיה או כל עיסוק אחר, ואז נזכרים מה רציתם מהאמבטיה, מתבאסים תחת לקום, ובכל זאת עושים את כל הקטע עם המטבח שוב?
מכירים את זה שנגיד אתם אוכלים סנדוויץ' עם מלפפון ליד. אז אתם אוכלים את המלפפון ממש לאט כדי שיספיק לכל הסנדוויץ', אבל אז אתם מגיעים לביס-שניים האחרונים ומגלים שהשארתם בערך חצי מלפפון? אז כדי להרגיש טוב עם עצמכם אתם אוכלים מהר את המלפפון ומשאירים ביס אחד כדי שהתוכנית באמת תסתיים כמו שרציתם.
מכירים את זה שאתם הולכים ליד מישהו ואז בכדי לא להיתקע בו אתם הולכים למקום אחד, ואז הוא גם בטעות הולך למקום אחד (לוקח צעד אחד קדימה) ואז אתם הולכים לצד השני ואז הוא גם הולך לצד השני ואז יוצא לכם ריקוד מושחת עם איזה זקנה בת 60 שבכלל לא תיכננת...
מכירים את זה שאתם מדברים עם מישו על משו לא כזה מעניין ואז אתם מוצאים את עצמכם אומרים כל חצי דקה בערך "כן,אה", אחרי 20 פעמים של כן אה אתם מפחדים שהוא ישים לב ומנסים לגוון עם איזה "אשכרה" ו "וואלה"...
מכירים את זה שאתם רוצים להביא לחדר שלכם אוכל שמורכב מכמה דברים אז אתם מתעקשים לעשות את זה בפעם אחת ולא ללכת ולחזור? לחשוב שהמרחק מהמטבח לחדר הוא קילומטרים... אז אתם עושים שטויות כמו לשים את הכוס על המצח וללכת באלכסון כדי שהגבינה לא תיפול. ואז תמיד כשאתם יושבים אתה נזכרים שמרוב ה"רמבו" שעשיתם והדברים, שכחתם את הקולה , או את המזלג...
מכירים את זה שהפריזר כל כך מלא, שכל פעם שאתם פותחים אותו נופל עליכם משהו? עכשיו כל פעם שרוצים להוציא משהו מהפריזר זה הופך לסרט מתח... מה יפול עליכם, ומאיזה כיוון? ואז אתם צריכים גם לתפוס את הכל בזמן, שחלילה לא יפול על הריצפה. אם מישהו קולט אתכם בזמן שאתם תופסים משהו שנופל עליכם אתה בכלל תותחים. הכי באסה זה שעד שהצלחתם להוציא מה שהייתם צריכים ויצאתם משם ללא פגע, פתאום אתם נזכרים ששכחתם את הקרח, ואז אתם כל כך בטוחים בעצמכם שעברתם את זה קודם בקלות שאתם פותחים את הפריזר שוב והכל נופל על הריצפה. או שאתם מוציאים משהו מהמקרר ובאים להחזיר אותו ואין מקום אז אתם דוחפים אותו לאנשהו וסוגרים את הדלת מהר מהר, שיפול על מי שבא אחריך. יש עוד קטע. שאתם מוציאים הרבה דברים כדי להגיע לסוף.. וכשאתם מחזירים נשארים איזה 5 דברים שלא נכנסים! וזה מוזר, הרי זה היה שם! איך זה לא נכנס עכשיו! מכירים את זה שאין לכם כוח לזוז, אז אתם עושים פעולות עם הרגל? כמו לדוגמא להרים משהו?
מכירים את זה שאתם מתחמנים את המיקרו ואתם עוצרים אותו שנייה לפני שהזמן נגמר רק כדי לא לחכות לצפצופים? ושנגיד נשארו 20 שניות או דקה למיקרו, ואתם צריכים ללכת להשתין, אז אתם אומרים לעצמכם " יאללה אני חייב להספיק!!!!!!! " ואז אתם נכנסים למן מירוץ מטורף! ובסוף אתם לא מספיקים כמעט אף פעם...
מכירים את זה כשמישהו מחזיר לכם על דלפק מתכת עודף בשקלים בודדים ואין לכם ציפורניים אז אתם לא מצליחים להרים את השקלים מהדלפק ויש תור מאחורה וכולם מסתכלים עליכם וזה נראה להם כאילו אתם משחקים עם השקל? או כשאתם באוטובוס קונים כרטיסיה חדשה אז הנהג שם לכם את הכרטיסיה על היד, ועליה את העודף. עכשיו זה הדבר הכי מעצבן, כי זה גם נהג ממורמר שנסע כל היום ועכשיו הוא נוסע בזיג זגים, וגם יש איתכם עוד 2000 ילדים .. ואז אתם אמורים להשתלט איכשהו על העודף שלא יחליק מהכרטיסיה.
מכירים את זה כשתמיד נתקע המחשב אז הולכים למקרר באופן לא מודע, פותחים אותו ומסתכלים אם יש משהו לאכול (ברוב הפעמים אין) ואז חוזרים למחשב? (נלקח מתוך אתר שוקס ... זה לא שלי ...אבל קרע אותי!!!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
