האמת ..

שאני לא יודעת למה אני כותבת את זה

אני פשוט חייבת לפרוק - וזה המקום לא?

אני לא יודעת...

אני מצד אחד מרגישה מאושרת!

באמת באמת טוב לי ...

ומצד שני - ממש לא , ממש לא!

אני באמת יושבת וחושבת מצד אחד ,

התחיל כל כך להיות טוב לי במחולה ( גם בנעורים וגם בג'אז )

אבל מצד שני - לא קשור למחולה..

לא טוב לי ,

אני מחפשת ת'שיגרה את החברים את הצחוק והכיף...

ולא מוצאת .... אני חושבת...

אולי בגלל שזה חדש, כי לא באמת מכירים אותי שם כמו שאני

משוגעת , קופצנית , ( מצחיקה? ) , חברה , מעצבנת , כועסת ... איך שאני

אני לא מצליחה להפתח - וקשה לי עם זה....

הבכי שלי יוצא על שטויות ... וזה רק כי קשה,

טוב לי שם! אני לא אומרת שלא... זה לא קל להתחבר מחדש

אבל זה מדכא אותי .. מאוד,

אני באמת לא יודעת מה לעשות..

כי אני כן יודעת שזה ישתנה - אבל בנתיים ממש קשה לי!

אוף.....