רציתי גם להעלות משהו שרשמתי ממזמן וחושב שרלוונטי להיום:

"אני לפעמים תוהה אם וכאשר אעבור מכאן עומס וצורת המשקל שעל הגב שלי ישתנו, מהסס להגיד "קלים יותר"..

ההתרשמות שלי מ"עמידה במקום" והסתכלות סביב היא שיש דברים שכמו שהיו, ככה הם וככה לעולם יהיו..

אסור לי להיות אחד מאלה. אומרים שהזמן מרפא אבל יש צלקות שעדיף ישארו, שיעורים שחשוב שנזכור..

אולי במקום יפה יותר ילמדו אותי אחרת.. אולי לא." 

עסוק בעיקר..
תקופה חדשה מתקרבת ואני צריך להכין את עצמי

ברמות על גבי רמות

בשלבים על גבי שלבים

עברתי כ"כ הרבה בתקופה האחרונה והיה חוסר רצון לעדכן מעבר לעדכונים הקצרים והפומביים בפייסבוק

הבלוג קצת ננטש, נטשתי גם לא מעט צדדים בתוך עצמי
אל חלקם חוזר וחלקם אני אשאיר לעד מאחור.. כמו תרגיל מדרגות.. אבל מפוצלים כאלה, אוסף משקולות ועוזב את חלקם

אבל להרחיב עליהם יותר מדי ולהפתח אני לא מעוניין

יש אבל שאיפה מאוד אינטנסיבית להמשיך הלאה, משנה את הסביבה שלי קצת.. קצת הרבה
בחודשים הקרובים.. אחד הצעדים המשמעותיים בחיי, הזוי, מפחד מעט עם ידיים פתוחות לרווחה, אחבק אותו.. אחבק אותם, אותם אנשים, אותם רגעים.

אוהב הרבה

מאהב מעט

כרגע, מסתדר לי

 מוזר איך לפעמים יש שירים בנאלים כאלה שאתה מכיר שנים והם לא אומרים לך כמעט כלום ואז יום אחד אתה מגלה משהו ומתחבר משהו ואתה מתרגש משהו כי הליריקה פגעה משהו משהו..

January, February, March, April, May
I see you cryin', but girl I can't stay

I'll be gone till November, I'll be gone till November
and give a kiss to my mother

http://www.youtube.com/watch?v=8jC8JTSsVp0 

 בקרוב צפויים הרבה שירים על קליפורניה וLA :)

good times!