Starting To Breath
Broken inside |
| 7/2008
כיעור.
מוזר לחזור לפה.
קצת מצחין לראות איזה שם או שניים ברשימת שמות הבלוגים אצלי.
האמת? תחילת השנה הייתה זוועתית; מלא מריבות עם ההורים, שני חברי פורום נהרגו בתאונת אופנוע בכבישי המוות בדרום וכמה חברים דקרו אותי בגב. נמחקו.
אבל האמת? בזמן האחרון שאני די מאושר, למרות העובדה שההורים מתגרשים. יש לי את הבחורה שמחזקת אותי הכי שאפשר, שמצליחה לגרום לי לחייך כשעצוב, ומצליחה לשמר את השמחה ששרויה בי, גם בתקופות פחות נחמדות. אני אוהב.
חזרתי לרכב על סוסים, אחרי שנים שלא רכבתי, וגם פה אני מוצא חופש ושקט. הזנחתי מעט את המוסיקה, אבל בזמן האחרון, לאור הסיפור עם ההורים, קיבלתי מוזה מטורפת לשירים חדשים, ואני מתחיל להקליט בקרוב, מקווה. אולי יצא מזה משהו בעתיד, למרות שאני לא בונה על קריירה מוסיקאלית.
י"ב. השנה האחרונה במסגרת הלימודים הטרום-אקדמאיים. מתרגש ומבועת בו-זמנית. אין לי מושג איך אני מסיים את השנה הזאת כמו שצריך, אבל אני יודע שבסוף 2009, ב-13 לנובמבר, אני מתגייס לצה"ל, חלום שמתגשם. סוף סוף אוכל למצות את עצמי ולבדוק מה הגבולות שלי. אוכל לשרת קצת את המדינה המחורבנת והאהובה עליי. לא כולנו דור מזויין אחרי הכל.
מוזר לחזור לפה, שוב. פעם היה אטרף לעדכן, בכל הבלוגים שביקרתי בהם. היום יש כאן ריח של ריקנות. אני אהיה מופתע אם מישהו בכלל קורא כאן, אחרי כל הזמן הזה שלא עדכנתי. אהיה מופתע אם יש עוד מישהו אי שם, שכמוני, רוצה קצת להשתחרר אחרי השנה המפרכת הזאת, ולצאת קצת לחופש הגדול, למה שנשאר ממנו לפחות.
אם מחפשים אותי, אני על הסוס.
חופשה נעימה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
