א חד

אתה פשוט כזה,

לא מדבר הרבה.

ואיך שזה נראה,

טוב לך ככה.

בעצם, זה לא שהתלבטת בין 'לדבר' או 'לא לדבר',

זה פשוט לא נראה לך נצרך.

וכל-כך קשה לי להסביר עליך.

זו הדרך חיים שלך,

בשקט.

ואם מדברים איתך,

אתה עונה, אך לעיתים לא לעניין.

יש לך עולם משלך,

והוא רחוק משל כולם.

כואב לי מאד להתווכח איתך,

וזה על דברים קטנים לכאורה,

אך מציק.

אני מפחדת משום-מה,

שזה הזיכרון היחיד שישאר לי ממך...