א חד

אתה תתקשר ותאחל לי בהצלחה, נכון?

כמו שאני מכירה אותך.

ואני אשתוק,

כמו שאני מכירה אותי.

ואז תשאל אם אני חיה שם, מעבר לקו.

ואני אשקר ואגיד שכן.

ואיך במילים הקטנות שלך,

אתה יכול לגרום לי להגיד 'אני שונאת אותך',

כשבעצם,

אני לא.

מחכה כבר שתגדיר לי את זה,

בבירור.

וכשחושבת על זה כשכבר רגועה יותר,

מוכנה לחכות יותר משחשבתי שאוכל.

ועכשיו אני חוזרת ללמוד,

ואתה ממשיך,

ואח"כ תתגייס,

ומי יודע מה יהיה איתנו.

(ואולי הקשר הזה בכלל לא טוב, לא לי ולא לך?

ואולי אחליט עם הכל, לוותר עליו?

-דיי לפחד!

אחליט מה שאראה לנכון, בזמנו)

ואתה בכלל חושב על זה?

למה אתה לא אומר?

נמאס לי להבין רמזים,

וגם אמרו לי שעדיף שלא אתעסק בזה.

תדבר איתי כבר.

שנת לימודים חדשה,

אני מתרכזת בעיקר בחברות,

יצירת קשרים חדשים ומועילים,

שמחה והנאה מההווי,

בנייה של עצמי לקראת בגרות

ויציאה לחיים האמיתיים,

ובעיקר-

במחשבות, מסקנות, והוצאת הדברים אל הפועל,

באמת.

שיהיה בהצלחה,

לכולנו.