גבר של גברים

הבחירות בארה"ב מזכירות לי את הבחירות שהיו לממשלה הקודמת.

צעדתי בראש מורם ובחזה מנופח לממש את זכותי היסודית כאזרח במדינתי הדמוקרטית.

לא חשבתי לרגע להצביע למר"צ, מפלגה צפונבונית שאפילו ההומואים שבה מנוכרים לי ולחיי מאוד.

בכלל אני נגד בחירות סקטוריאליות, ולא ממש מטריד אותי אם יש הומו בעיריה שלי או אין [באותה מידה גם לסבית], אבל מעניינים אותי הבחורים שיושבים אל השולחן, שאליו ניגשים מראים תעודת זהות והולכים מאחורי הפרגוד לבחור.

בדרך כלל יושבים שם אנשים משני סוגים - סוג אחד אלה העסקנצ'יקים שמרגישים חשובים והסוג השני כל מיני ארחי-פרחי שמקבלים כמה ג'ובות בשביל הבחירות.

לפעמים יש גם שומר חתיך בכניסה לקלפי.

אה, שומר חתיך.

הוא עמד שם. חסר סבלנות, עצבני וגס רוח, אבל הגייראדאר שלו ושלי עבדו, החלפנו מספרי טלפון, ובכלל פטפטנו די הרבה בכניסה, כשמדי פעם הוא מכוון, בודק ומבצע מלאכתו.

בשלב מסויים התעייפתי וגם הוא, והצעתי שכאשר יסיים את המשמרת שיבוא אליי.

בטח הוא אמר, אבוא גם אבוא.

אני מקווה שבקרוב בבחירות לראשות העיר הוא יעמוד בכניסה לקלפי ואוכל לקנטר אותו על בואו הזריז.