באמת הגיע הזמן שאביע את דעתי בענין הקרצייה הבלתי נסבלת בשם ליאון מ'האח הגדול', שגם זכה לתמונת שער במעריב לנוער, בה טישטשו את האף הגדול והמכוער שלו, את עיני הפרה הדומעות ולא הראו את גופו הרכיכי והלבנבן.
אין ספק, 'האח הגדול' מכה אצלנו כמו בכל העולם, וכבר לפני כמה שנים צפיתי בו ב- BBC ולא ממש הבנתי/התרשמתי למעט העובדה שהמציצנות חוגגת שם.
לקח לתוכנית זמן להגיע אליי, אבל משהגיעה אני מעודכן, שם לב איך דמויות הופכות לארכי-טיפים בשיחות של בני אדם - למשל לקרוא למישהי "שפרה" אומר עליה שהיא: אשכנזיה, מתנשאת, מבולבלת, מרושעת וכו'
לקרוא למישהו 'בובליל' זה לומר שהוא פרימיטיבי, גס רוח, בור ועם הארץ וכוכב , כמו "שיחק אותה" - מזכיר לי סרטי בורקס בהם הפרענק "מסדר" את השכנוז. [אני , מה לעשות, אובאמיסט - מעורבב, שכנוז ופרענק גם יחד]
והנה אנחנו מגיעים לליאון . הייצוג "המושלם" להומו, לאוחצ'ה. גם צעיר, גם מתנדנד כמו רקדנית בטן, גם מדבר כמו ילדה בגיל ההתבגרות, מטרידן מיני סדרתי [ האהבה הלא-ממומשת עם שי - תולי חתלתולי, עאלק] ובעיקר מכוער, מת שיאהבו אותו ומוכן להיות "מתוק" "חמוד" בשביל להתקבל ולהיאהב.
אותי זה מעצבן. זו נסיגה של 20 שנה אחורה בדימוי של ההומו הישראלי הממוצע. ליאון החזיר אותנו הישר לסטריאוטיפ הקלאסי של "האוכל התחת", "המוצץ", "החבר הכי טוב של המתוסכלות".
אני לא מוכן להיות הומו כמו ליאון ואני לא מוכן שגם יתייחסו אליי כמו שמתייחסים לבחור הזה.
ומה הוא ביקש הלילה [ערץ 20] במשחק אמת או חובה, אחרי שלוש דקות "חתוליות-מתפנקות" בינו לבינו [בחור רגיש, לא?! כל כך אומנותי, לא?!] שיוני יעשה תנועות של סטרפטיז לשחר.. יווווווו, כמה נועז, כמה מתקדם, כמה חתרני, כמה שובר סטיגמות.
חלאס קרציה, אתה משעמם, מיותר.
לך כבר הביתה.