גבר של גברים

כן, כן

אירחנו אתמול את האם העתידית, הזמנו את אבי, את הורי דביר.

ההורים היו חסרי מנוחה, וכל הזמן צלבו אותה במבטיהם ובשאלותיהם.

החבר הנקניק של אבי, שאל: מה את לא תגדלי את הילדים?

והיא אמרה לו: אלה לא ילדים מהביציות שלי, אז מה "אכפת" לי מהם.

אבא שלי: מה זה "מה אכפת לך מהם?" הם יוצאים מהבטן שלך, ואמא היא זו שהילדים גדלים ברחם שלה, לא?!"

כאן התערבתי, ואמרתי לאבי שידבר בנימוס, כי הוא אורח שלי, ועליו להתנהג בהתאם.

הבחורה צחקקה, ושאלה את אבא שלי אם "בא לו עליה". זה היה מוחץ. הוא התקפל כמו אקורדיון שיצא ממנו לגמרי האוויר.

לאחר שהבחורה יצאה לדרכה, עם צ'ק [כל אירוע אליו הוא מוזמנת כאם עתידית יעלה לנו כסף, אלא מה?! וזה בסדר גמור מצדנו!], נשארנו עם ההורים.

אה, ההורים לא אהבו את הרעיון כלל ועיקר.

במיוחד הם לא אהבו את הרעיון שדביר ואני נחייה כשנה באחת הארצות באירופה [לא טרחנו לומר איזו, אין לנו עניין בקרובים מבקרים], והם "ימותו" מדאגה.

אמרתי לאבי שבקרוב יש לי יומולדת, והוא צריך לתת לי מתנה, ואני מבקש 10,000 ש"ח לצורך הולדת ילד.

הוא השתנק פעם שניה, המסכן, אבל הזכרתי לו שהוא דחף בוכטות של כסף לילדי האחים שלי, אז גם לי מגיע.

ויגיע, כולל קרן שהוא פותח עבור התינוק/ות שתפתח בעוד 20 שנים.

אכן, ליל "עבודה" מוצלח מאוד לי ולדביר.

<אינני אוהב לדבר על הורי דביר, אבל אני יכול להרגיע אתכם, הם לא נתנו פחות מאבי>