גבר של גברים

כן, כן .. היה היו לי שני מאהבים מעזה. שני אומללים, שלא יכלו לחיות כאן, ושם חיו תחת דיכוי אלים, אונס נפשי ופיזי, הדרה ודחייה חברתית. למזלם, הצלחנו להוציא אותם משם, בדרך לא דרך.

היקרים חיים אי שם ביבשת הקרובה אלינו, אירופה. חיים בורגניים ושקטים מאוד. נרפאים מהאלימות ומהסטיות של החברה בה חיו. הם צופים בחדשות על עזה ואינם מצליחים להגיר ולו דמעה אחת.

אולי פעם, כשעזה תהפוך לאזור חילוני קצת יותר, אלים פחות ושונא פחות, הם יתגעגעו לילדותם בחיק אמותיהם, אולי לכמה אהובים אמיתיים שנרצחו על ידי משמרות המוסר, מי יודע.

וגם המאהב שלנו משדרות נחת אצלינו, אתמול.

אני עייף הוא אמר, אני לא מסוגל יותר. הוא בכה.

אין בעיה אמרנו לו, תבוא אצלינו, תחייה אצלינו, בקרוב אולי אנחנו טסים לתקופה ארוכה לאירופה, אז תוכל לקבל את הדירה ולשמור עליה עבורנו, כולל שכר, מה אתה אומר?!

הבחור כמעט התעלף.

אבל אני רוצה גם עבודה.

סידרנו לו עבודה באחד הבנקים הגדולים. הבחור כלכלן בעל תואר שני.

ובכלל, כהורים לעתיד, אנחנו מתחילים לחשוב קצת אחרת.