אל האור
1
שלוש מחשבות עברו לו בראש כשפקח את עיניו. אני בחיים? למה כואב לי בתחת? איפה אני? סביבו היה חושך עמוק, הוא לא ראה דבר, ואף רמז לאור לא נכנס למקום בו היה. איפה אני? השתלטה המחשבה הזו על ראשו, ובמאמץ רב הקים את גופו שהיה שרוע על מצע קר וקשה וחלקלק. רצפה?
עת שהקים את גופו ידע שהוא בחיים. אני בחיים. ובנימה אכזרית, שווה לי להיות בחיים? אך מייד נפל וחטף מכה קשה. הוא לא ידע היכן הוא, לא עלה בדעתו שום זיכרון, ורק כאב חזק באחוריו רמז לו משהו.
הוא חיטט בזכרונו במרץ רב, ולא זכר דבר. מה שמי, שאל את עצמו לפתע בבהלה עמוקה, יש לי שם? איפה אני? חסר אונים השתרע על המצע שחשב שהוא רצפה? וחיכה. הכאב באחוריו התעצם, וללא שליטה פרצה מפיו נהמת כאב צווחנית. אני חי, חזר ושנה לאור קולו ששמע במו אוזניו. מתים לא צועקים.
קול צעדים רך נשמע ליד אוזנו השמאלית. הוא סובב את פניו למקור הקול, אבל מפיו לא יצא קול. הוא הרגיש יד מלטפת את פניו, לאט לאט, אחר כך, הרגיש איך אחוריו מישהו/הי מלטף את אחוריו במשהו לח, קריר ומרגיע מאוד, ושוב חושך ודממה.