אל האור
3
כשהתעורר הפעם מהשינה המפחידה והמאיימת, היה אור מלוא החדר, כן זה היה חדר. ידיו ורגליו היו משוחררות, הוא הרגיש את השמיכה הדקה על גופו, ומגעה נעם לו מאוד. הוא הביט סביבותיו. חדר עגול במרכזו המיטה עליה שכב. מולו חלון מחופה בוילון שצבעו בין לבן לבין "אוף-ווייט", המגיע עד הרצפה. הרצפה עצמה היתה ככל הנראה שטיח מקיר לקיר. צבעה אף הוא לבנבן-אפרפר ונעים. מעל ראשו היתה מנורת ניאון לבנה ובוהקת, תחתיה שתי זרועות ברקן עליהן תלויים מכשירים וחוטים רבים. הוא שלח את ידיו מתחת לשמיכה ונגע בגופו. אני עֵירום אמר לעצמו. המשיך לגעת בגופו וגילה שאין לו שיער. בהפתעה רבה הוריד את השמיכה מעליו וראה את גופו ללא שיער. בזהירות בזהירות נגע-ליטף את אשכיו הקירחים ותחושת עונג החלה מחלחלת בו, הוא ליטף את אברו הגלוח שהזדקף כמו כלב לקריאת אדונו.
הרים את רגל ימין ואחר כך את רגל שמאל, ואף הן היו ללא שיער. עירום משיער. בחשש רב נגע בראשו, אין שיער, פניו, ללא שיער, גבותיו נעלמו, קירח לגמרי, עירום לגמרי.
עכשיו הוא נזכר שבעידן קודם כאב לו התחת עד כדי טירוף. הוא שלח כף יד חקרנית אך עדינה לחיבור שבין שני רגליו, לא כאב. חיפש אחר פי הטבעת שלו, שלמה ולא מכאיבה. החדיר בעדינות אצבע לתוך פי הטבעת שלו, וזכה להזדקפות נוספת של אברו, ויללת עונג קטנה נפלטה מפיו.
בקר טוב! שמע קול גברי ונעים מאוד. בבהלה תפס את השמיכה וכיסה את עצמו.