גבר של גברים

אל האור

4

מול עיניו נגלה גבר גבוה, שחרחר עוטה חלוק לבן, על כיס שמאל של חלוקו סמליל בצבע אדום, בו בעיקר ראה דמות נחש מתפתלת על ענף או עמוד. הגבר הביט בו לאורכו ולרוחבו, מעיניו בלטה הערכה עמוקה, וסומק קל כיסה את לחייו. "אני מצטער שהפרעתי לך" אמר , והוסיף מייד, "אני חייב לבדוק אותך".

הסתכלתי ברופא לרגע קצר, הוא מצא חן בעיניי, אבל התביישתי. מה הוא ראה לפני שאמר לי שלום? האם הוא ראה אותי מענג את עצמי?

אני מתבייש הוא ענה לרופא. הרופא חייך בעדינות ואמר לו, שאין לו משהו "חדש" או שונה שהוא לא ראה אצל מטופליו הרבים מאוד. וכך, הרופא ניגש אליי, הוא בדק את מצחי, ומגע ידו הזכיר לי מייד את היד ההיא שליטפה אותי. הוא הסיר את השמיכה עד למותניי והחל בבדיקה רצינית , שכללה מגע, תיפוף, הרכבת ססטוסקופ, שמיעת החזה מקדימה ומהגב. הבדיקה עוררה בו תחושות ישנות-חדשות. הזקפה שלו היתמרה ללא בושה, והרופא, עדין, רגיש כמו לא שם לב בכלל.

אחר כך, הרופא אמר שהוא חייב לבדוק אותו ברקטום, כיוון ששם הוא ניתח לפני כשבועיים. הוא התחיל להזיע, וכאבים וחרדות צצו בקצב מטורף בראשו. גופו הגיב כמו הוא נמצא תחת מתקפה אלימה של מכות, צביטות, שריטות. כל עצב כאב, וכל שהוא רצה היה לברוח.

"אני לא רוצה" הוא אמר לרופא, "אני מפחד" הוא אמר לרופא. "אתה לא תיגע בי שם!" הוא צרח. "אני רוצה ללכת הביתה!" הוא בכה. הרופא באדישות מעושה, לבש כפפה לבנה על ידו הימנית, סובב אותי בעדינות, הרגשתי משחה קרירה נדחפת לפי הטבעת שלי, אחר כך הרגשתי אצבע חקרנית ארוכה בתוך החור המתוק שלי. הכל נעלם, ורק תחושת עונג מטורפת השתלטה עליי. התחלתי להניע את ישבני קדימה ואחורה, ויללת תשוקה נפלטה מפי. ידי נשלחה אל אברי הזקוף וליטפה את עטרתו.

ושוב העונג השמיימי נעלם לו. הרופא הוציא את אצבעו ובקול רגוע לגמרי אמר: אני חושב שמחר אתה יכול להשתחרר.

לאן אני משתחרר? הוא קלט מייד שאיננו יודע את שמו, שאין לו שמץ של מושג איך ולמה הגיע לבית החולים, מדוע נותח/טופל בפי הטבעת, שבועיים אני כאן? מי אני? החרדה שנעלמה חזרה חזקה ומפחידה יותר מתמיד. הוא עצם את עיניו בעוצמה וצבעים אדומים, צהובים הסתחררו מול עיניו העצומות. הוא פקח את עיניו ושאל את הרופא, אתה יודע מה השם שלי? מי אני?

הרופא החוויר לרגע, אחר כך הסתובב ואמר: אני אבקש ממישהו שיכנס לדבר אתך.