גבר של גברים

אל האור

7

דר' ביטון היה גבר גבה קומה, כהה ויפה תואר במידה. הוא לא היה "חתיך הורס" מהסוג שהומואים נופלים לרגליהם פעורי פה ומזילים ריר, כמו כלב בשעת קיץ חמה. הוא היה בנוי היטב, מושך. היה לו אף ישר ודק, עיניים בצורת שקד, שחורות, שיער מתולתל, ואצבעות ידיו היו ארוכות ארוכות.

זכרתי איך התענגתי על אצבעו התחובה בישבני, והסמקתי עד שורשי שערותיי כשנכנס לחדר. אבל הבנתי שאין לי ברירה, אני רוצה לדעת את האמת, את כולה, והוא יספר לי אותה.

עידו, עברת ניתוח קשה לאיחוי פי הטבעת שלך. עד היום הוזנת דרך הוריד, והגיע הזמן להזין אותך דרך הפה. עידו שלח ברופא מבט מפוחד. איך אצליח לחרבן? לא יפתחו לי הפצעים? אל דאגה אמר דר' ביטון, אתה תתחיל במזון רך ולא מוצק, ונראה לאן מתקדמים מכאן. ומתי אני משתחרר, ולאן אני משתחרר. נמרוד, פנה דר ביטון לפסיכולוג, הוא לא יודע איפה הוא גר, שמת לב? מהמבט שהשניים החליפו ביניהם הבין עידו שהם זוג. הוא התכווץ קצת לתוך עצמו, מול האינטימיות הסמויה-הגלויה הזו בין שני הגברים האלה.

אבל נתתי לו את תעודת הזהות, אמר נמרוד, והוציא אותה מחדש ונתן לי אותה. חיפשתי בקדחתנות את הכתובת - רחוב הרצל 67 , נתניה. עידו הביט שוב בשניים. איך מנתניה הגעתי לכאן? ונמרוד סיפר לו שוב איך הובא לבית החולים. דר' ביטון סיפר לו בהרחבה על תהליך שיקום פי הטבעת שלו, ועדו הסמיק שוב כשנזכר באצבע החודרנית בפי הטבעת שלו. דר' ביטון חייך לעצמו, ואמר לו בקלילות שלא יתבייש, מה כבר קרה?

ואז עידו פנה אל נמרוד, תגיד התקשרתם למישהו בכתובת שלי?

נמרוד הזעיף קלות את פניו, ואמר שזה תפקיד המשטרה, ובאמת כבר יומיים חוקרי המשטרה רוצים לדבר אתך, ואני מונע מהם. אתה חושב שאתה יכול לפגוש את המשטרה? עידו הביט בדר' ביטון, מתי אני משתחרר? מי משלם עבור הטיפול? מה קורה אתי?

דר' ביטון הרגיע את עידו ואמר לו שלא ישתחרר מחר, אלא יעבור לחדר שיש בו עוד חולים, וכן שרותי, העו"ס של המחלקה תבוא בקרוב לפגוש אותו. התחלתי להתבלבל. ואיפה אתה תהיה? אתה תשמור אתי על קשר, שאל עידו. אל דאגה עידו, דר' ביטון ואני "אימצנו" אותך. אתה "הבייבי" שלנו בבית החולים, וכל דבר עובר דרכנו. חשוב שתנוח ותאכל משהו.

דלת החדר נפתחה וגברת אמהית ושמנמנה נכנסה עם עגלת המזון של בית החולים, הביטה בעידו, חייכה חיוך גדול, יוווווו, כמה שאתה יפה, היא חייכה, לא פלא שהזוג אימץ אותך. קח תאכל, שמה מולי מגש, עליו צלחת מרק, גבינה לבנה, גביע אשל ופרוסת לחם דקיקה . בתיאבון. אני אדאג לך יפיוף. שמי רחל.