גבר של גברים

אל האור

10

בשורות קשות נפלו על אוזניו של עידו. בכלל לא ברור אם הוא עידו, והוא צעיר ממה שכתוב בתעודת הזהות שלו. עכשיו הוא גם קולט שהוא היה קורבן לתקיפה אלימה ולהתעללות קשה בו, ושבית החולים הציל אותו ממוות, והוא גם מבין שאין לו ברירה אלא לפגוש את השוטרים, שעד עכשיו נמרוד ודוק' ביטון ניסו ל"חסוך" ממנו.

הוא ביקש מרותי שתשב אתו כשהשוטרים מתחקרים אותו. הוא חשש מהמפגש ולא הפסיק להזיע. רותי נתנה לו יד, ועטפה אותו בהמון רחמיה, כמו אם. "מצי זו אמא שלי?" חלפה בו מחשבת בזק מבהילה. מי זה אבא שלי?

שני השוטרים שנכנסו נראו נחמדים מאוד. הם לבשו בגדים אזרחיים, ומאחד מהם, גבוה מאוד ובלונדיני נדף גם ריח מעולה של מי גילוח ובושם. שלום, הוא אמר, שמי רפ"ק רצין, אני חוקר את הפרשה שלך, שהיא סתומה לגמרי עבורנו. השני הציג את עצמו, היי, שמי סמל לוי, ואני שותף של אבי בחקירה.

עידו שאל, מה אתם יודעים עד עכשיו, מי דיווח עליי?

רפ"ק רצין, אבי, ענה. קיבלנו שיחת טלפון למוקד. המתקשר היה גבר, ישראלי, ככל הנראה, שהודיע על גופה באמצע רחוב פין, בתחנה המרכזית. הגענו נועם, סמל לוי,  ואני למקום. סביבך התגודדו שלוש בחורות מסוממות, שני גברים שכבו לידך. נגשנו אליך, ומייד ראינו את הזוועה, היית עירום, שכוב על בטנך ומהישבן שלך הזדקר בקבוק קוקה קולה. חשבנו שאתה מת. אבל לוי, שם יד על הצוואר שלך, והתברר שאתה בחיים.

החקירות שלנו לא גילו לנו הרבה. הגבר שהתקשר לא זוהה עד היום, כך שאיננו יודעים מי הוא. שלוש המסוממות, לא ידעו מה לענות לנו, הן אמרו שהן שמרו עליך עד שתבוא המשטרה, כי אתה נורא יפה, ולא מגיע לך ככה למות. שני המסוממים אפילו לא ידעו שנרדמו לידך.

כל הנסיונות שלנו לתחקר את הקבועים ברחוב הובילו ל"אין מוצא". אנחנו באפילה מוחלטת, אין לנו קצה חוט, ואנחנו מקןווים שתוכל לעזור לנו. עידו הביט בהם בעצב עמוק, רק אתמול נודע לי שיתכן והשם שלי הוא לא השם שלי, שאני בן 18 ולא בן 25, שתעודת הזהות שלי מזוייפת. חשבתי שאתם תוכלו לעזור לי. רפ"ק רצין שאל אותו אם היו לו חלומות מפחידים, ואז הוא נזכר בחלום הנורא שהיה לו על הגבר עם העטרה הצבועה באדום. הוא הסמיק כשנזכר בחלום, וקצת היה לא נוח. היה לי חלום, אבל הוא נורא הומואי, אני יכול לספר לכם?

רותי לחצה את ידו בעידוד. רפ"ק רצין חייך בעדינות, לוי נע באי נוחות קצת על כסאו. הסיפור פרץ מפיו של עידו ללא מעצורים:

אני נמצא עם קבוצה של בנים בני גילי פחות או יותר באיזו מסיבה של הומואים. החברים שלי לקחו כל מיני דברים, שעוררו אותם, אני קצת לא רציתי, עד שהגיע גבר גבוה וחזק הביט לי בעיניים ואמר לי: אתה תשתה את זה. נבהלתי מאוד, ורעדתי ברגליים מרוב פחד. היה לו מבטא קצת "רוסי" . שתיתי והתעלפתי. כשהתעוררתי הגבר הזה עמד מולי, עירום, היה לו זין ענק, והוא צבע אותו באדום. הוא הכריח אותי למצוץ אותו, ואח"כ אנס אותי" דמעות ירדו מעיניו של עידו.

סמל לוי, אתה יכול לתאר את הפנים של הגבר הזה?

אבל עידו כבר היה מעולף על המיטה.

רותי נאנחה בצער. אבי תבוא מחר עם הצייר המשטרתי, מי יודע?

לוי, היא פנתה אל הסמל, ממה אתה מפחד כלכך? כולנו כאן מכירים את כולם. אין לך מה לפחד מכלום.