גבר של גברים

אל האור

11

סמל לוי או רפי בפי חבריו המעטים, כולם ממין זכר, משרת במשטרה כבר עשר שנים, מתוכן ארבע שנים הוא משרת במחלקה הפלילית, כחוקר. הוא גבר רגיש מאוד, למרות מראהו המאיים קצת. ספר שירה אחד הוא פרסם, בשם בדוי, "איפרגן"* ספר שירים זה זכה לביקורות נלהבות, כתבי התרבות של הקהילה ההומוסקסואלית בתל אביב יצאו מגדרם על מנת לפאר ולקלס את הספר ואת שיריו.

הפגישה שלו עם עידו עוררה בו כאבים חזקים, ויותר מפעם הוא רצה לעזוב באמצע ולרוץ לשירותים על מנת להקיא.

כשרותי פנתה אליו בצורה כזו, הוא שאל את אבי, מה גם אתה הומו?

רותי צחקה , אבי גיחך, שני הרופאים, הזוג, בדיוק נכנסו לחדר והצטרפו לצחוק ההיסטרי.

ואני, אמר לוי, אני מפנטז עליך רצון כבר זמן ארוך.

עידו הביט בחמשת המבוגרים האלה ודמעות החלו לזלוג מעיניו.

מה אתם מרוצים מעצמכם כלכך, הוא צעק, יאללה תעשו מסיבת חתונה, תשכחו אותי ואת התחת שלי ואת הזיכרון שלי.

מי אני לעזאזל?

איך הגעתי לאן שהגעתי?

מי קרע אותי בבקבוק?

החמישה נרגעו מייד. דר' ביטון שלף מסמכים שונים, ואמר לעידו שהוא צריך לקרוא אותם ולחתום עליהם. עידו נזכר בגבר שבא לבקר אותו, והחל להזיע. הוא הסתכל אל סמל לוי ברור, סמל לוי הוא בדיוק הטעם של עידו, ויש לומר, שמתחת לשמיכה החלה זקפה קטנה להתעורר., ואמר לו: אתמול או שלשום ביקר אותי גבר בן 30 בערך. הוא קרא לי עידויוש, אמר שאני הגבר שלו.

אני מפחד ממנו.

עידו הסתכל בטפסים. אחד היה טופס ויתור סודיות, השני - טופס הגשת תלונה במשטרה, השלישי טופס הסכמה להשגחה על ידי אפוטרופס. מי יהיה האפוטרופס שלי, הוא שאל. מי א5תה רוצה שיהיה, ענו לו.

אני רוצה את סמל לוי.

רפי נדהם. רק עכשיו הוא התוודה בפני רצון על אהבתו אליו, והנה הילדון הזה רוצה להיצמד אליו. לוי סקר את עידו מלמעלה עד למטה. מה שראה מול עיניו מצא חן בעיניו, אבל השבירות, האומללות והיות עידו צעיר כלכך, לא משכו אותו מינית. ובכלל, מישהו צריך להסביר לילד שאפוטרופסות לא כוללת סקס. רפי כחכח בגרונו ואמר בקול צרוד, אולי שווה שתחשוב על זה שוב. אני גר בדירת חדר די קטנה בבת ים, אין לי הרבה מה להציע לך. רותי מה את אומרת?

רותי פנתה אל דר' ביטון, כמה זמן עוד הוא יכול לשהות כאן?

יומיים, ואח"כ הוא יוצא או מועבר למחלקה הפסיכיאטרית להערכה ולאבחון מצבו הנפשי ובעיית הזיכרון שלו, שגם תיבדק שם על ידי נוירולוגים ורופאי מוח.

מה אתה רוצה עידו?

אגב, באותה הזדמנות, עידו, רוצה להחליף את השם?

הבטתי בה בחיוך עמוק ומודה . איך היא קלטה שהשם הזה מלחיץ אותי?

* כשנשאל סמל לוי, בעוד עשור מהיום, על בחירת השם הזה, הוא רק צחק בשקט, אבל עמוק בתוכו הוא זכר את השכן שלו, איפרגן, ופגישות במחסן של בית הדירות בו גדל.