ולא, אל תחשבו לרגע שהמעשה יהיה על נר תחוב בתחת, והשפכת מזון האלים הלבנבן והעשיר כשמנת מקדימה, ממש לא.
כך היו הדברים. באחד מימות החנוכה הקרים בשלהי חודש דצמבר נפגשנו עובדיה ואני. עובדיה, פניו מכורכמים, החשק שלו לסקס כמעט אפסי, כולו יגון, דמעה, אנחה וצווחה מושתקה.
מה קרה, יא עיוני, אני שואל אותו תוך כדי ליטוף אשכיו ומציצת הזרג שלו הרפוי בתוך פי, ואני מתאמץ להזקיפו.
כלום, נשמה שלי, הוא אומר, וקולו קול האביר בן דמות היגון.
נוו, אני מתרומם מכריעת הכלב והעבד, מה קרה?!
אתה זוכר את התינוק שנולד לי לפני חצי שנה?
אז אני צריך נס חנוכה עבורו. וכאן קיבלתי פירוט מעמיק של הצרות, הקשיים והמחלות, ולבסוף הוא אומר, ובגלל שאני פורה, היא נכנסה שוב להיריון, וצריך הפלה מהר ודחוף, ואין לי למי לפנות.
אה, שועי ארץ ונשיאיה, הלחינם נחשב אנוכי לשייך למאושרים, אלה שיד הגורל מלטפת ומפנקת?
פניתי אליו ואמרתי לו: ביקשת נס חנוכה, תקבל נס חנוכה.
יבורכו ממציאי הטלפונים הניידים -
חצי שעה אחרי, מזור לתינוק, רופא בחינם לבחורה ההרה, וזקפת אדירים אצלי בפה.
חנוכה שמח
פמוט :-)
הקליקו על התמונה, זו חברה שקוראת לעצמה - זכוכית גאה :-)