גבר של גברים

בטיולים השנתיים , עת התחלנו לישון מחוץ לבית, היינו צריכים להביא שק שינה, שמיכות וכו'

ישנו לפעמים בכיתות של בתי ספר, מהם נדרשנו להיעלם מוקדם בבקר, ארוחת בקר קנינו

היינו מתחלקים לחוליות, וכל חוליה קנתה מזון עבור עצמה.

משחקי ציוות החוליה היו מופעי דרמה, אופרות סבון, טרגדיות וקומדיות שבסופם תמיד היו

כמה שלא מצאו חוליה ונאלצו להיות חוליה. חולית הדחויים. מי היה בחוליה הזו, ה"גומים והפגומות".

אפשר היה לראות את מי החבר'ה אוהבים ואת מי הם דוחים.

אני מעולם לא השתתפתי במשחק הזה. המתנתי בצד עד שנגמרה ההמולה ואז הצטרפתי לחוליה הזו.

אבל, בלילה בלילה ישנתי תמיד עם יגאל או עם דוד היפה. [או כמה שאני מתגעגע לגבר הזה, הראשון

שירדתי לו, הראשון שגמר לי בפה, הראשון שנטש אותי.]

לפעמים התארגנו כמה בנים, כאשר לא היה מספיק שמיכות והיינו באזור קר במיוחד לישון יחד. הפלוצים

והגופות החמים עזרו לנו לשמור על חום גופנו. אלה הלילות הכי אהובים עליי בכנען. אז חגגתי, כי אברים הזדקרו ונצמדו

כי אפשר היה לגעת ואף אחד לא ידע מי נגע, כי כולם שמרו בשקט על האורגיות המרוכסנות הללו". רק בבקר  כולנו קמנו עייפים 

ורצנו להחליף תחתונים.