גבר של גברים

מעניין אותי הרבה יותר להבין מדוע השאלה המביכה, החטטנית והרכילותית הזו, המאפיינת כלכך את השטייטעל היהודי, הפיקוח האזרחי והענקת תחושת "ערך" לכל מיני מארחים למינם הופכת לשאלת נושא סביבה כותבים אנשים פוסטים בבלוג שלהם.

ומהצד השני, למה אני כלכך כבד, יא אללה, מתוך הפתיחה נשמעים דברים אחרים לגמרי, ואין לי ענין להיות מוזמן לארוחות בבתים שאינני מכיר בהם איש, למה מה קרה?

ככל הנראה אהיה בביתי, אזמין את הגברבר האחרון אליי, אבשל לו, אעסה אותו כמו שצריך, אבלה אתו את הלילה הראשון ויתכן שגם את השני, השלישי ובכלל, או אחליף מדי לילה גבר, מה יש?

ההוא, שהוא בן זוגי הרשמי, נוכח-נפקד יכול להגיע לפתע, כי נמאס לו איפה שהוא נמצא, ואז הקערה תתהפך על פיה, ואהיה אתו כל החג, הוא עוד יכול לגרור אותי להוריו, שמתים עליי, או לאחיותיו, שאכיר את הנכדים החדשים.

המסקנה - אהיה ככל הנראה בבית, לא?!