גבר של גברים

לא יודע אם חלק מכם שם לב לעובדה שעוד ארבעה ימים נציין 45 שנים למלחמת הכיבוש הגדולה של ישראל, מלחמת ששת הימים.

ילד בן 12 הייתי בפרוץ המלחמה

ילד עם בולבול ושערות עליו, חרמן לא קטן ופחדן גדול יותר.

זו מלחמה שהפגישה אותי עם תושבי ירדן, פלסטין היום, עם התשוקה הימתיכונית, עם סקס מסויים מאוד עד החתונה, ועם ספור אהבה גדול שסופו עצוב.

הגבר ה"אידיאלי" שלי הוטבע באותן שנים מכוננות של תשוקה. נמשכתי אל חבריי לכיתה שמוצאם "ערבי" או ארצות ערב. פרס, עיראק, כורדים, מרוקנים, תימנים. נמוכים, שחרחרים, גוף עתיר הורמונים, גוף שמעריך סקס, שאוהב סקס ושלא תקוע באיזו תרבות אלימה שכופה על גברים להיעדר מנוכחות נשים אבל גם להימנע צשחרור גופני וליבידינאלי עם גברים אחרים.

אז כן, היו לא עשרות אם לא מאות של מפגשי סקס עם גברים מ"הגדה המערבית" מ"רצועת עזה" וגם דרוזים ישראליים :-)

גם היום הגבר שהכי ימשוך אותי יהיה מזרחי או ערבי שהולך עד "הסוף" עם המיניות שלו, שמודע למיניות שלו, שהוא קצת "חצוף" וקצת "תובעני" ושאתו אני גומר בקול תרועה רמה ובסיפוק בלתי רגיל.

היה לי כמובן בתוך "ים" הגברים האלה גם סיפור אהבה, הגעתי למקומות שיראלי מצוי לא מגיע אליהם גם היום.

אבל, סייג לחוכמה הוא תמיד שתיקה.