גבר של גברים

הגוף שלי כבר לא מאותת אלא מצווח - חדל לך עם הבחור הזה

אני לא מצליח לגמור אתו

אני נמנע מפגישה אתו

ולא, אין לי אומץ לומר לו - זהו הבה ניקח מנוחה של כמה שבועות.

למה?

למה אתמול הלכתי להפגש אתו כי "צריך" ולא כי אני רוצה?

למה אני מקפיד להתעלם מהנטייה שלי להחליף בני זוג חדשות לבקרים?

יש לי חבר חדש, רענן, עסיסי, חרמן ומדליק

שעושה לי בדיוק את מה שצריך

אין לו ריח שיש לבחור של אתמול

הוא לא "מכיר" אותי

הוא לא מקשקש לי על "אהבה" או מנסה ללמד אותי הלכות עולם [אותי, כן?]

אולי

הגיע הזמן שאקשיב לגוף שלי המסרב ל"גמור" עם הבחור של אתמול.