גבר של גברים

דור מתחיל להתנחל אצלי בבית. לא ממש מוצא חן בעיני הענין הזה, ויתכן שאצטרך ליזום התנתקות פרטית שלי.

עד אז אני סובל ממתקפת טלפונים בלתי נסבלת של אמא שלו.

להזכירכם, אמו של דור היא קרובת משפחה שלי. מאלה הששות בכל אירוע משפחתי לברר את מצבך הקיומי ובעיקר הזוגי, מתוך איזה רצון להכאיב ו/או להשתעשע על חשבונך.

אז, באירוע האחרון, הדור הבא [הוא דור המתנחל אצלי עכשיו] התנפל עלי בתשוקה בלתי נשלטת לעיניה הפעורות לרווחה של אמו, וכמובן זכה למסע לילי ארוך אצלי, שהמשיך ללא הפסקה שבוע תמים.

מענין אותי מדוע בכלל אני מאפשר לו להתנחל אצלי.

האם הגעתי לגיל בו לבד הוא מצב בלתי רצוי?

דווקא חשבתי לעצמי על מצב העתיד הבדידותי, ונזכרתי בשני חברים שלי שכתבו חוזה סיעוד הדדי, ועברו לגור זה ליד זה כדי לעזור זה לזה בזקנתם.

אבל אני עדיין לא שם, ודור כאן.

הוא אפילו התחיל לטפח את הבית, בסגנון עדות אמו המעצבנת.

יש לי עוד חדר פנוי, אולי אתן לו אותו.

נראה