גבר של גברים

בהמשך לפוסט הקודם שלי בו תיארתי איך הושפלתי , הנה דיווח ישיר מהגן הכי מפורסם בארץ, נו טוב אולי גן העצמאות בירושלים יותר מפורסם, בטח גן האם בחיפה  לא פחות ידוע והגן בבאר שבע, בו זכיתי למנדבושקעס בפעם הראשונה בחיי הכי מפורסם, אצלי, במיתולוגיה הפרטית שלי.

אז

אתמול יצאתי רזה, שרירי לבוש היטב מריח נפלא לחפש לי זיון ידידותי, טעים ואפילו מרגש במיוחד בגן.

כל יפי הנפש שמראש מזדעזעים מהמילה זיון אני חייב להבהיר, שאין לי ענין בבן זוג, ביחסים ארוכי טווח ו/או בחבר נפש. אני יוצא לגנים ציבוריים כדי לפגוש מישהו, להזדיין אתו ולא לפגוש אותו אחר כך יותר. אני בדרך כלל מסרב להזדיין בגן עצמו, ישנם מספיק בתי מלון בתל אביב שלא מעניין אותם מי אתה, בתנאי שתשלם את הסכום הנדרש לשעה , שעתיים או לילה שלם.

כך אני סובב לי מלא גאווה בעצמי, במראה שלי בסקס אפיל שלי, ורואה את כל הפירחולינות [אוחצ'ות] סובבות להן בפירואטים נצחיים בשבילי הגן, מחפשות מחפשות בהיסטריה מוחלטת - מישהו. אני מאידך יודע שמישהו יגיע, רק צריך סבלנות, זמן וסבלנות.

והנה אני רואה את המועמד הראשון. בן 30 וקצת, מבנה גוף נהדר - קצת מריח מזיעה - אז מה, ועוד לפני שאני אומר ג'ק רובינסון כולו עלי. מלטף, ממזמז, מכה במרכז גופי באמצעות מרכז גופו, מחכך את קדמת מכנסיו בקדמת מכנסיי. מלא התרגשות אני עוקב אחרי המאמצים שלו המלווים בקול ניחר מתשוקה. אבל התיק שלי מתחיל לנוע באופן חשוד על הישבן שלי.

הוא קולט שאני קולט, אז הוא שואל אותי - מה אתה אוהב לעשות? מבטא תשוקת אמת אינסופית. כאן כמעט ונחנקתי מצחוק, אמרתי לו: צ'מע לא ממש נעים לי ונוח לי כאן [צריך תמיד לשמור על פאסון, על נימוס ולהגן על עצמך מפני חוליגנים] "הרמתי את החצאית" וקדימה זזתי משם במהירות.

התיק היה חצי פתוח. הוא הספיק לבדוק מה יש בכיסים הרכוסים, אבל לא באופן מלא. כייס גרוע מאוד.

לפני כמה שנים בירושלים היה לי אירוע די דומה עם בחור שחרחר, דק גזרה שנישק בצורה מדהימה, וכאשר אצבעותיו סרקו את הגוף של הקרבן הן היו טעונות בכל כך הרבה חשמל אירוטי שהיית מוכן שהוא יכייס לך גם את הלב, לו היה יכול. הכייס הירושלמי זכה להרבה ביקורים שלי, כשהייתי מטמין בכיסים ההדוקים שלי שטר של 20 שח', איזו שרשרת זולה במיוח דשקניתי, וכך חגגתי בטירוף חשמלי בעודני נבזז ומכוייס ללא רחמים.

הכייס הנוכחי היה כלכך מגושם, כלכך גרוע כלכך לא מגוייס לעבודתו שכמעט הבנתי שהוא רוצה שאלך. אז הלכתי.

או אז עברתי על פני ספסל עליו ישבו  שלושה בחורים. אחד בלונד-מזעזע  , אחד שחור כהה  ושלישי חביב, שאפילו חייך אליי.

חייך אז נעצרתי.

הוא התקרב מחייך אליי.

ערב טוב, אני אומר לו

ערב טוב, הוא עונה - יש לך סיגריה?

אני לא מעשן, עניתי

טוב, אז שלום.

כן, כן זה גן העצמאות בתל אביב. לא לצפות בגן הזה לסקס פתאומי , חריג, יוצא דופן. אבל שרלילן הוא שרלילן הוא שרלילן. תמיד חייבים לדעת להסתכל בשוליים של התמונה, לא במרכז. המרכז הוא ההסוואה הגדולה והמסיכה. השוליים הם האמת וההפתעות הגדולות.

הוא יפה, הוא עדין, הוא לא גנב, הוא אומלל מאוד, הוא ישן אתי כל הלילה, הוא סיפר לי את סיפור חייו המזעזע [אם הסיפור אמיתי] , ואולי אולי ניפגש שוב.

מי יודע?

ולענין אחר - שתי תמונות מהרשת