גבר של גברים

גם לי יש חלק בשכול הזה. לא הייתי נשוי לו, לא היה בינינו חוזה.

היינו שניים שנפגשנו בגן ציבורי

הוא היה נמוך, שחרחר, קצין

הוא היה קרבי וקשוח, כנראה - לא יודע

כי כשהיה אתי הוא היה רגש, עדין וצעק צעקות גדולות כשגמר

ואני אהבתי אותו מאוד

ובגללו לא טסתי לניו יורק כי חכיתי לו שיבוא, שיחזור

וכמו הרבה אוהבים ואוהבות

הוא מעולם לא חזר יותר

לא הלכתי להלוויה שלו אף פעם

איך אסביר למשפחתו מי אני, מה אני, מדוע אני

לא עליתי לקברו מעולם

אבל פעם בשנה אני נעמד מול רשימות הנופלים ומחכה לשמו ומפריח לעברו

נשיקת

פרידה

יום עצמאות שמח לכולכם/ן