גבר של גברים

אבל לפני זה, ממתק קטן

כל קשר למציאות מקרי עד מקרי ביותר. הכל תוצאה של הזיות בגלל צמא ורעב וסקס משובח במיוחד.

שמתי לב שעד עתה לא טרחתי לספר על הביקורים של אבי אצלי. הרהרתי ביני לביני אם הגיע הזמן להוציא את אבא שלי מהארון שלי ולהציגו לפניכם. כי אבא שלי הוא אדם לא רגיל ולא שגרתי, וכל סיפור עליו מעלה בי רצון למחוק אותו דקה אחרי שכתבתי אותו. אבל הפעם, כיוון שזה יהיה סיפור בעל רוח אופטימית משהו לא אמחק אותו כמובן.

                                       *                        *                         *

בשעה חמש בבוקר הטלפון מצלצל. כמובן שאינני עונה, מה אני פסיכי? אבל הטרדן לא מוותר ומייד הקו השני מתחיל לצלצל ברעש ואחריו הנייד משמיע קולו ברמה. הבנתי שאין לי סיכוי למרוח את הבוקר, ולפי הצלצול של הנייד ידעתי שאבא שלי מצלצל. מה הוא רוצה ממני? זו תמיד שאלת מפתח חשובה. כי אבי לעולם אינו מצלצל סתם. תמיד הוא רוצה משהו, מציע משהו או מעיר על דבר מה שלא נראה לו. לפעמים הוא מסוגל לקשקש שעה בסיפורי זוועה על אמי אותה הוא זוכר רק בזוועה, כדבריו. - לא שהוא טועה - אבל סיפור אמי יושאר לזמנים שמחים יותר.

אני בא אליך הערב הוא מודיע לי, לא לבד. תתכונן לבשל את אחת מה"גורמה" הידועות שלך, ואני אביא יין שעלה לי 150 ש"ח. בציניות אני שואל אותו - מה הצבע של היין? והוא בצחוק משתעל מעודף עישון מודיע לי: מתוק , אתה יודע שאבא אוהב אותו ורוד. ובת זוגך, איזה סוג של אוכל היא מעדיפה, אני שואל? והוא כבר בחוסר סבלנות - מה שתבשל יהיה טוב.

כמובן שמייד נכנסתי להתקף פעילות נוירוטי לגמרי. כמו כל עקרת בית שרוטה התחלתי לנקות, לקרצף ולאוורר. מייד בשמונה וחצי הייתי במרכול השכונתי - אם יש בכלל שכונות במטרופולין, ויש מרכול שכונתי - עורך את הקניות. אח"כ טסתי בהיסטריה לרחוב לווינסקי לתבלינים המיוחדים ואז סיימתי אצל הרוסי בקניית מיני בשרים ונקניקים שלא קיימים בחנויות רגילות אצלנו.

יש יתרון אדיר בחיים במטרופולין תל אביב. כל מה שרוצים נמצא במרחק נסיעה קצרה ממך

משעה שתים עשרה עמדתי במטבח והכנתי את אחת מ"הגורמה" שלי. בשעה חמש פרשתי מעבודת המטבח והלכתי לישון. בטרם נרדמתי התקשרתי לדור החדש ואמרתי לו: תבוא אלי הערב. בישלתי אוכל טוב ואבא שלי, כלומר הדוד שלך, בא לבקר ולאכול והוא מביא מישהי. בא לי, אני אומר לדור החדש, לזעזע קצת את החברה החדשה שלו. הדור מודיע שהוא מבטל את כל תכנוניו והוא מגיע. - הדור עוד אוהב אותי-. וכך בשעה שבע וחצי, לאחר שעתיים שינה, מקלחת מרעננת והשפרצת מיני בשמים עליי אני פותח את הדלת לדור. שנינו נרגשים במיוחד, כי יש חגיגה ואפשר להתמזמז ולעצבן קצת את ההורים, למה לא בעצם?!

בשעה שמונה בדיוק - כן הוא דייקן אבי - הדלת מצלצלת. אני הולך לאט לעבר הדלת מחבק ביד אחת את דור המתוק, שנינו קצת שיכורים, ולכן שנינו לא ממש , ברגע הראשון, מוטרדים מכך שאבי עומד בדלת עם גבר נוסף לידו. ברגע השני הפה של שנינו נפער בתדהמה. ברגע השלישי אני אומר לאבי: אמרת שאתה מביא בת זוג חדשה. ברגע הרביעי אבי אומר - אני לא אמרתי אתה אמרת.

מה שנכון נכון!

אז מי זה דור ואני שואלים ביחד. אההה אומר אבא שלי:

 זה חבר שלי.

ואיזה חבר זה החבר שלך, אני שואל.

אבל אבי מחייך ולא עונה.

נו, ואתם בטח חושבים שזה החבר ההומו של אבא שלי, נכון?! או שאבא שלי יצא מהארון, נכון?!