קיץ חם, חם הקיץ. אני הולך ברחובות תל אביב ומגיר כמויות אדירות של זיעה.
אני נעצר ליד פיצוציה וקונה לי שתיה קרה. מצפה לפחות לראות עלם חמודות, פיצוץ של זכריות מפתה, ומה אני מגלה.
בחור שחרחר, לבוש במכנסי ברך מרושלים ולא נקיים, רגליים צנומות ועקומות ומלאות בשערות. הכל בו צועק: חם לי, נמאס לי. בלי לשים לב הוא מגרד בין רגליו. אכן חם לו, הוא מזיע.
גל של בחילה אופף אותי
איפה כל החתיכים המדהימים והחלקלקים מהפרסומות, אלה שקופצים לבריכות של ספרייט מבלים ביאכטות מנשנשים בחופים ירוקים ונהדרים.
נכנסתי לדיזינגוף סנטר. איש האבטחה אמנם צעיר, אבל חנון אמיתי מהחוג למתמטיקה או מחשבים, הגייטס של העתיד. לידו עומד שיכור ומעשן. סירחון
פנימה פנימה לתוך הקַניון. הרבה אנשים.
אבל התאורה מזכירה לי קירות צבועים בצהוב עכור ודוחה. הבחורים לא מענינים.
הרבה ילדים
אז נכנסתי לחנות מוזיקה.
שני מוכרים מלאים בעצמם ובשנינות המטופשת שלהם.
לא מעוררי תשוקה
יצאתי והסתובבתי בין בתי הקפה, שוק האוכל [בחום הזה אנשים מפוצצים עצמם באוכל כבד, מזיע ושמן- איך אפשר, איך?]
הרבה בני אדם
אפס הורמונים
ההיה או חלמתי חלום?

http://paris.typepad.com/ohlalaparis/lust_of_the_day/
מומלץ מאוד להיכנס לקישור - יש הפתעות